מלבי"ם על בראשית· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק מח · פסוק ז
ואני. ר"ל ולא תאמר שמ"ש אלי הנני מפרך כוון על בנימין, או שהיה הבטחה שאני בעצמי אוליד עוד בנים, רק אח"כ גרם איזה חטא שנתבטלה ההבטחה. לז"א הלא בבאי מפדן מתה עלי תיכף בדרך אפרת, שהיה יום השני לאחר הבטחה בלוז ואז נולד בנימין, ומזה מבואר שלא כוון על בנימין, ולא שאוליד עוד שאז לא היה ראוי שתמות רחל, רק שיהיה הזרע ממנה: