מלבי"ם על איוב· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לז · פסוק כ
היספר לו, וכי ראוי שיסופר לו אם אדבר כן, לאמר שלא ארצה לערך ולהתוכח בזה, בעת שאמר איש כי יבולע, בעת שבא איש להכחיש את ההשגחה ואמר שהוא מבולע ומכוסה ונסתר מעיני ה', ואין ה' משגיח עליו, הכי גם אז אדבר כן לאמר שלא נערוך ונתוכח מפני חשך? זה אינו ראוי, שהגם שאין אנו משיגים בעניני האלהות והוא חשך בעינינו. בזה אור נגה עלינו לדעת שלא יבולע ויסתר שום דבר מעיניו והוא צופה את כל הפרטים, ובזה ראוי שנערך ונתוכח, כי בזה יש אור ודעת ברור: