מלבי"ם על איוב· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב · פסוק ד
ואליהו, אולם אחר שוכוחי הריעים לא ישרו בעיניו מדוע המתין עד עתה. מבאר שהטעם מה שאליהוא חכה את איוב בדברים, היינו שאיוב חכה והמתין עליו. הסבה היה מפני שהם זקנים ממנו לימים ונתן להם משפט הקדימה, והגם שהוא היה זקן מהם בחכמה הם היו זקנים ממנו בימים: