מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק קמה
פסוק א
ארוממך, אברכה שמך. עי' ישעיה (כ"ה א'):
פסוק ד
(ד-ה) ישבח. עי' גדרו למעלה (קי"ז א'):
יגידו, אשיחה. ההגדה הוא דבר חדש שמתכוין להגיד, והשיח הוא הדבור הנפלט מעצמו כמ"ש בכ"מ:
הדר כבוד הודך. עי' למעלה ק"ד א':
פסוק ז
יביעו. הוא הדבור הנובע ממקור הרעיונים:
וצדקתך. גדר הצדקה העליונה עי' ישעיה נ"ט ולמעלה סי' ל"ו ובכ"מ:
פסוק י
יודוך יברכוך. גדר הברכה המשכת השפע כנ"ל קי"ז:
פסוק יב
(יב-יג) מלכות. אצל ה' מציין הנהגת הטבע, וגבורה וממשלה ע"י שידוד הטבע שהמושל הוא בחזקה, ע"ל כ"ב כ"ט:
פסוק טז
פותח. מלת רצון הוא נושא המאמר, והוא הפועל הפותח ידי ה' ובזה סר הלחץ הגדול בכתוב הזה שבא נסתר ונוכח ביחד: