מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק קיח
פסוק ז
אראה בשונאי. ראיה הנקשר עם ב' מורה ראית בזיון בכ"מ:
פסוק ח
לחסות, מבטוח. החסיון הוא בפועל, אחסה בסתר פניך, והבטחון הוא בטחון בלב:
פסוק י
בשם ה'. נקשר עם סבבוני:
אמילם. הפעיל משורש מול, אכריתם:
פסוק יא
סבוני גם סבבוני. במקום שלא נבלע אות הכפל בדגש מורה על חוזק הפעולה, כמ"ש במק"א, וע"ז מוסיף סבבוני:
פסוק יב
דעכו. מבנין שלא נזכר שם פועלו, מענין ידעך נרו באישון חשך:
פסוק טו
(טו-טז) עושה. הראשון על אסיפת החיל, והשני על הנצחון, שמלת עושה בא על שתי אלה:
פסוק כג
נפלאת. התי"ו תמורת ה"א, כמו וחטאת עמך (שמות ה'):
פסוק כד
נגילה ונשמחה. הגיל על דבר חדש והוא בעת התשועה, והשמחה היא תמידית אח"כ (כנ"ל כ"ב ב'):
פסוק כז
חג. קרבן חגיגה:
פסוק כח
ואודך, ארוממך. עי' ישעיה (כ"ה א'):