מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק פג
פסוק ב
דמי, תחרש, תשקט. דמם הוא ההפסק מהדבור או הפעולה, והחרישה היא הפך התשובה, והשקטה הוא הפך המעשה, (ישעיה ס"ב א'):
פסוק ג
אויביך, משנאיך. האויב דורש רשע ולא השונא, ע"כ אמר אויביך יהמיון:
פסוק ד
יערימו סוד, יתיעצו. העצה הוא התכלית הנרצה מן הסוד שירימו, כמ"ש ישעיה (י"ד כ"ד):
פסוק יב
שיתמו. באופן שיהיו נדיבמו כעורב, או שבא הכינוי עם הפעול כמו ותראהו את הילד:
פסוק יד
כגלגל, כקש. עי' ישעיה י"ז י"ג:
פסוק טו
תבער. יוצא וכלהבה, וכן יואל א' י"ט, אש אכלה ולהבה להטה:
פסוק טז
סער, סופה. סופה גדול מסער:
פסוק יז
קלון. י"ל מלשון אשר קלם מלך בבל באש שרפה מאש הבוער שהכיר:
פסוק יח
יבושו, ויחפרו. חפר גדול מן בושת, שחופר פנים בטמון מרוב הבושה: