מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק עב
פסוק א
משפטיך, וצדקתך. המשפט הוא בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, כמ"ש ישעיה (א' כ"א):
פסוק ב
בצדק, במשפט. המשפט הוא לפי הנימוס הקבוע והצדק ישקיף על הענין והזמן והנדונים ולא ישקיף על הנימוס בהחלט רק יעשה לפנים משורת הדין (ישעיה שם):
פסוק ג
בצדקה. צדקת המעשים (כנ"ל א') ושיעורו ישאו הרים וגבעות שלום לעם ובצדקה:
פסוק ד
עני, אביון. האביון אין לו מאומה, ומקבל צדקה כמ"ש בכ"מ:
פסוק ז
גז. עשב הגזוז:
רביבים. המטר הדק:
זרזיף. נטיפה והזלה, ובדברי חז"ל מטא זרזיפא דמיא על רישיה:
פסוק ט
ציים. שוכני המדבר:
פסוק י
ישיבו. פעם אחר פעם וכן והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מ"ב ג'):
פסוק יד
מתוך. היא המרמה הצפונה, וחמס הוא הגלוי ויגאל בא על גאולת קרובים כנ"ל (ס"ט י"ט):
פסוק טז
פסת. פשיון של בר, כמו אם פשה תפשה, מעיר שם המין, מן הערים יציצו אנשים כעשב הארץ:
פסוק יז
ינון. פעל משם נין ונכד:
יאשרוהו. יחשבו אותו למאושר והאושר בא תמיד על ההצלחה הנפשיית: