מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק ס
פסוק ג
אנפת. גדר פעל אנף שכלה חרון אפו עד לכלה (ישעיה י"ב):
תשובב. מענין מנוחה והשקט, כמו בשובה ונחת תושעון וע"כ בא למ"ד אחריו, כי השבה בא עם יחוס הפעל בכ"מ:
פסוק ד
פצמתה. בקעת אותה:
רפה, כמו רפא, והוא מקור לרפאות:
פסוק ו
נס. סימן להתקבץ למלחמה:
קשט. עמ"ש משלי (כ"ב כ"א):
פסוק ז
יחלצון. מענין חלוצי צבא:
פסוק ט
מחקקי. השרים הנותנים חקים ומשפטים:
פסוק י
סיר רחצי. הסיר שארחץ בו:
התרועעי. התחברי:
פסוק יא
עיר מצור. ולקמן (ק"ח) שבא שיר זה שנית כתיב עיר מבצר, והוא עיר בצרה ראש מלכות אדום כמ"ש (ישעיה כ"ו):
יובילני, נחני. הנחה הולך ברגליו, והמוביל נושאהו על כתפו, ובא לרוב בדברים בלתי בעלי חיים, לך יובילו מלכים שי, ומצייר שעד אדום הלכו ברגליהם, ולעיר מבצר בצרה הוביל אותם על כתפיו, כי לא יכלו ללכת שמה:
פסוק יג
הבה. מורה על הזמנה בכ"מ (כנ"ל פ"ט), להכין לנו עזרת מצר: