אור ברסלב

מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק נז

פרק נו

פסוק ב

בך, בצל כנפיך. חסיון הנפש הרוחנית מיחס אל ה' בעצמו, וחסיון הגוף אל צל כנפיו, כפי מדרגתם, וכבר התבאר שמלת נפשי יבא ברוב פעמים על נפש הרוחנית:

פסוק ג

גמר, הוא סוף המעשה (כנ"ל ז'), והוא המסובבים האחרונים:

פסוק ד

סלה. מלת הפסק בתוך הפסוק מורה שהוא מאמר מוסגר (כנ"ל נ"ה כ'):

פסוק ה

להטים. (בתוך) לוהטים, והוא ענין שרפה:

פסוק ז

כפף. בא בל"ז כמו אחד נפש:

פסוק י

אודך בעמים, אזמרך בלאומים. ההבדל בין עמים ובין לאומים, שלאומים הם האומות שיש להם דת (כנ"ל ב' א'), והזמר מובדל מן ההודאה, שההודאה הוא מצד הטובה והזמר הוא השבח מצד עצמו, והעמים לא יכירו תהלותיו רק מצד הטובות שישיגו ממנו וע"י ההודאה, אבל הלאומים בעלי הדת יכירו תהלותיו בעצמו וביניהם יזמר לה':

פסוק יא

מעל שמים עד שחקים, חסדך אמתך. התבאר למעלה (סי' לו):

תוכן העניינים

מלבי"ם באור המילות על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה