אור ברסלב

מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק יב · פסוק ו

פסוק ד

עניים, אביונים. הבדלם נודע שהאביון אין לו מאומה.

יאמר, יפיח. פיח הבא על הדבור מורה על דבור בלחש, הפח בחורים (ישעיהו מ״ב:כ״ב) ויפח לקץ (חבקוק ב׳:ג׳) שזה ידבר אל עצמו, ודבור הנקמה יאמר בגלוי:

בעליל לארץ. המתכיות היקרים היו צורפים באדמה שהיתה מסוגלת לזה, כמ"ש (מלכים א' ז' מ"ו) בככר הירדן יצקם במעבה האדמה כמש"ש, ומקום הצירוף נקרא עליל:

צרוף, מזוקק. הזיקוק הוא אחר הצירוף (מלאכי ג' ג'):

תוכן העניינים

מלבי"ם באור המילות על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה