מלבי"ם באור המילות על תהילים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק ה
פסוק ב
הגיגי, הגיון לבי, לכן אמר בינה, ועל אמרי הפה אמר האזינה:
פסוק ג
הקשיבה, מוסיף על האזינה, שיקשיב גם מרחוק, כמ"ש בגדרי השמות האלה (ישעיה א' י').
שועי. השוע הוא הצועק לישועה מן הצרה והצועק אל המלך ישלחהו אל השופט לעיין בדינו, והשופט ישלחהו אל המלך כי לו היכולת, אבל אתה מלכי, ואלהי. ר"ל שופטי, ולך להושיע:
פסוק ד
אערך לך. כמו מי בשחק יערך לה', הבוקר י"ל דמיון וערך אליך:
ואצפה. בבנין פיעל נקשר עם התקוה בכ"מ:
פסוק ה
חפץ, שם התואר.
לא יגורך. יפחידך, כמו שוד רשעים יגורם (משלי יו"ד):
פסוק ח
ביתך, היכל קדשך, ההיכל פנימי יותר מן הבית, מצייר ביאתו אל ביתו החיצוני בא בציורים אשר מלא לבבו מרוב חסדו, ובעת ישתחוה בפנימית ההיכל ששם נכנס להשתחוות, ימלא פחד ויראה מהדר גאונו:
פסוק ט
שוררי, בא תמיד על המביט מרחוק על דרכי חברו ומצפה רעתו, וכמליצה זו לקמן (כ"ז) הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי:
פסוק י
בפיהו, לשונם הלשון הוא פנימי מן הפה, וכשיבא לרעה מציין לשון מרמה וחלק בערמות ותחבולות.
נכונה. חסר המתואר:
פסוק יב
וישמחו, ויעלצו. פעל בא לרוב על השמחה הרוחנית:
פסוק יג
כצנה. הצנה מוקפת מג' רוחות, הרצון שלך היא הצנה העוטרת אותו, כמו עוטרים את דוד (שמואל ב' כ"א):