מלבי"ם באור המילות על צפניה· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק א
פסוק ב
אסוף אסף. הראשון שרשו אסף והשני שרשו סוף, והוא הפעיל, וכן אסוף אסיפם (ירמיה ח' י"ג) ע"ש:
פסוק ד
הכמרים. עי' הושע י' ה':
פסוק ו
לא בקשו ולא דרשהו. עי' יחזקאל ל"ד ו':
פסוק יא
נדמה. ענין כריתה:
כנען, כמו כנען בידו מאזני מרמה:
נטילי שם משאות כסף:
פסוק יב
הקפאים, דבר הנקפא ונגלד עומד על מקום אחד ואינו מתנועע כמים הנוזלים, כמו כגבינה תקפיאני:
פסוק טו
צרה ומצוקה. עי' הבדלם ישעי' ח' כ"ב.
שאה ומשואה, משואה גדול מן שואה. כמו שמה ומשמה (יחזקאל ו' י"ד):
פסוק טז
שופר ותרועה. השופר סימן מלחמה וזה על הערים הבצורות, התרועה סימן השבר וזה על הפנות הגבוהות:
פסוק יז
כי לה' חטאו. הוסב על והצרותי לאדם:
ולחמם. בשר הפגרים יהיו כגללים מאין קובר: