מלבי"ם באור המילות על נחום· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק ג
פסוק א
כחש. סתם כחש הוא באמונה, ופרק הוא אחר הטרף שפורק העצמות ומפרידן, כמ"ש פן יטרף כאריה פורק ואין מציל, ויל"פ כחש פרק שמכחישים את הפרק והגזלה הגם שלא ימוש טרף:
פסוק ג
מעלה. כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
וכבד. טאטוא בלשון המשנה:
ואין קצה לגויה. יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:
פסוק ה
מערך. כמו ערותך, כמו כמער איש:
פסוק ו
ונבלתיך. מענין נבלה:
רואי. ענין טינוף, כמו והסיר את מוראתו:
פסוק ז
שדדה. לדעת המפרשים כמו ש₪ד¢ד¢ה, ואני פרשתיו מהקל ובא בדגש וראוי להיות רפה ובמתג:
ינוד, מנחמים. הנודה היא מן הקרובים והאוהבים (כמ"ש ישעיה נ"א י"ט), והמנחמים יהיו גם רחוקים:
פסוק ח
חיל ים. כמו ויאבל חיל וחומה, שתרגומו שורא ובר שורא:
פסוק י
לגולה הלכו בשבי. כי יש גולה שאינו שבוי רק יכול ללכת בכ"מ שירצה, וכן יחזקאל (י"ב י"א) בגולה בשבי:
ירוטשו. העברת צורת האדם ע"י הכאות (ישעיה י"ג):
רתקו. זקים כפולים ומכופלים (יחזקאל ז' כ"ג):
פסוק יא
תבקשי. אשר תבקשי, וכן פסוק ט' [אשר] היו בעזרתך, כמו זה היום [אשר] עשה ה':
פסוק יד
בטיט, בחמר התבאר (ישעיה י' ו', מ"א כ"ה), שהטיט אין ראוי לבנין רק החמר עיי"ש:
פסוק טו
התכבד. מקור, התכבדי צווי:
פסוק טז
רוכליך. הם הסוחרים הקטנים הנושאים הסחורה מבית לבית (יחזקאל כ"ז):
פשט. כמו ופשט את בגדיו, שידוע כי אחרי ישכב הרמש ימים מוגבלים במעטפה יפשט גוייתו הקודמת ואת המעטפה ויתהוה עוף כנף:
פסוק יז
מנזריך. לשון נזר:
וטפסריך, הממונים על צבא המלחמה (ירמיה נ"א):
גוב גובי. קיבוץ הגובאי, מין ארבה:
פסוק יח
נפשו. מענין מנוחה, כמו וינפש בן אמתך. וי"ל שנחו מפוזרים על ההרים ואין מקבץ, כי הרועים נמו ונרדמו:
פסוק יט
כהה. כמו רוח כהה (ישעיהו ס״א:ג׳), או נפש כהה, וכן נפש נחלה, והמכה נוסף על השבר, ר"ל אין חולה עליך:
תקעו כף. כמו כל העמים תקעו כף. או רצה לומר שהתחברו בתקיעת כף נגדך להלחם אתך:
סוף הספר