אור ברסלב

מלבי"ם באור המילות על נחום· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק ג

פרק ב

פסוק א

כחש. סתם כחש הוא באמונה, ופרק הוא אחר הטרף שפורק העצמות ומפרידן, כמ"ש פן יטרף כאריה פורק ואין מציל, ויל"פ כחש פרק שמכחישים את הפרק והגזלה הגם שלא ימוש טרף:

פסוק ג

מעלה. כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:

וכבד. טאטוא בלשון המשנה:

ואין קצה לגויה. יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:

פסוק ה

מערך. כמו ערותך, כמו כמער איש:

פסוק ו

ונבלתיך. מענין נבלה:

רואי. ענין טינוף, כמו והסיר את מוראתו:

פסוק ז

שדדה. לדעת המפרשים כמו ש₪ד¢ד¢ה, ואני פרשתיו מהקל ובא בדגש וראוי להיות רפה ובמתג:

ינוד, מנחמים. הנודה היא מן הקרובים והאוהבים (כמ"ש ישעיה נ"א י"ט), והמנחמים יהיו גם רחוקים:

פסוק ח

חיל ים. כמו ויאבל חיל וחומה, שתרגומו שורא ובר שורא:

פסוק י

לגולה הלכו בשבי. כי יש גולה שאינו שבוי רק יכול ללכת בכ"מ שירצה, וכן יחזקאל (י"ב י"א) בגולה בשבי:

ירוטשו. העברת צורת האדם ע"י הכאות (ישעיה י"ג):

רתקו. זקים כפולים ומכופלים (יחזקאל ז' כ"ג):

פסוק יא

תבקשי. אשר תבקשי, וכן פסוק ט' [אשר] היו בעזרתך, כמו זה היום [אשר] עשה ה':

פסוק יד

בטיט, בחמר התבאר (ישעיה י' ו', מ"א כ"ה), שהטיט אין ראוי לבנין רק החמר עיי"ש:

פסוק טו

התכבד. מקור, התכבדי צווי:

פסוק טז

רוכליך. הם הסוחרים הקטנים הנושאים הסחורה מבית לבית (יחזקאל כ"ז):

פשט. כמו ופשט את בגדיו, שידוע כי אחרי ישכב הרמש ימים מוגבלים במעטפה יפשט גוייתו הקודמת ואת המעטפה ויתהוה עוף כנף:

פסוק יז

מנזריך. לשון נזר:

וטפסריך, הממונים על צבא המלחמה (ירמיה נ"א):

גוב גובי. קיבוץ הגובאי, מין ארבה:

פסוק יח

נפשו. מענין מנוחה, כמו וינפש בן אמתך. וי"ל שנחו מפוזרים על ההרים ואין מקבץ, כי הרועים נמו ונרדמו:

פסוק יט

כהה. כמו רוח כהה (ישעיהו ס״א:ג׳), או נפש כהה, וכן נפש נחלה, והמכה נוסף על השבר, ר"ל אין חולה עליך:

תקעו כף. כמו כל העמים תקעו כף. או רצה לומר שהתחברו בתקיעת כף נגדך להלחם אתך:

סוף הספר

תוכן העניינים

מלבי"ם באור המילות על נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה