מלבי"ם באור המילות על משלי· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כט
פסוק א
תוכחות. המתוכח, כמו ואין בפיו תוכחות (תהילים ל״ח:ט״ו):
פסוק ה
על רעהו. שרשו עול וכן פרשתי למעלה (י"ז כ"ו), וכן בכ"מ כמש"ש:
פסוק ז
דין. הבדלו מן משפט (ישעיה י' ב', ובכ"מ):
פסוק ח
יפיחו. מענין מפח נפש, או מענין פח ומוקש:
פסוק ט
(ט-יא) אויל. כסיל. הבדלם בכל הספר, האויל מסתפק בחקי החכמה. והכסיל נלוז מהם מפני תאותו.
יבקשו נפשו, כמו ועדת עריצים בקשו נפשי.
ישבחנה, כמו משביח שאון ימים:
פסוק יג
תככים. משתתף עם תוך ומרמה, (שהכפולים ונחי העי"ן משתתפים תמיד):
פסוק טו
תוכחת. הוא בנחת. וזה הבדלו מן מוסר שהוא בשבט.
ומשלח, שהוא חפשי בלי עוצר בעדו:
פסוק יח
יפרע. כמו כי פרעה אהרן, בפרוע פרעות בישראל:
פסוק יט
מענה. מענין הכנעה, כמו עד מתי מאנת לענות מפני:
פסוק כא
מפנק. תרגום מעדני מלך תפנוקי מלכא.
מנון. שרשו ינה מענין אונאה:
פסוק כב
אף, חמה - הבדלם למעלה, ובכמה מקומות.