מלבי"ם באור המילות על משלי· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כז
פסוק א
ילד יום. קורות הזמן נקראים ילדיו:
פסוק ב
זר, נכרי. הבדלם למעלה (ה' י'):
פסוק ג
נטל. משא:
פסוק ד
חמה, אף. הבדלם למעלה ובכ"מ:
פסוק ו
נעתרות. מרובות:
פסוק ט
ומתק. כמו אשר יחדו נמתיק סוד:
פסוק טו
דלף. מטר הנוטף:
טורד. יוצא, מטריד בני הבית:
סגריר. סגירת העבים, וי"מ שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט:
נשתוה. בינוני לנקבה והוקל הדגש, שהוא שוה תמיד:
פסוק יז
יחד. שרשו חדד, יחדד:
פסוק כא
מצרף, כור. ע"ל (י"ז ג'):
פסוק כב
הריפות. שרשו הריף, כמ"ש בס' התו"ה קדושים (סי' נ"ב) והם החטה ושעורה שמסירים ממנו הקליפה.
ועלי, הוא יד המכתש ונזכר בדברי חז"ל:
פסוק כד
לעולם, לדור ודור. עי' הבדלם (ישעיה י"ג כ') ובכ"מ:
פסוק כה
חציר, דשא, עשב. (ישעיה ט"ו, ו'):