מלבי"ם באור המילות על משלי· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כה
פסוק ג
לרום. שיעורו, אין חקר לרום:
פסוק ד
הגו. מענין הסרה, כמו כאשר הוגה מן המסילה:
פסוק י
יחסדך. חרפה כמו חסד הוא (ויקרא כ' י"ז):
פסוק יא
במשכיות. שרשו שכה, מורה על ציור בו יסתכל איזה ענין רשום, ומזה אבן משכית, שכיות החמדה, ופה בא על פתוחים שיעשה מכסף על הזהב שדרך הנקבים של הציפוי יביט את הזהב הנסתר תחתיו:
פסוק יב
נזם, וחלי. שניהם קשוטי האוזן, ותעד נזמה וחליתה (הושע ב׳:ט״ו), הנזם תולה בנקב שבתנוך האזן, והחלי חלול ועגול ומקיף את האזן, ונקרא ג"כ מגולים על אזניך (יחזקאל ט"ז):
פסוק יג
ציר. עמ"ש (ישעיה י"ט):
פסוק יח
מפיץ. פטיש המפוצץ סלעים, מפץ אתה לו (ירמיהו נ״א:כ׳):
עד שקר, כמו עדות שקר:
פסוק יט
רעה. ענין שבר והוא פועל עומד.
מועדת, כמו מועדת:
פסוק כ
מעדה. מקשט מלבושיו, כמו ועדית עדי (יחזקאל ט"ו). קרה, שרשו קרר.
נתר. כלי אדמה רכים. עמ"ש בפי' המשניות לרמב"ם כלים פ"ב:
פסוק כב
חתה. כמו לחתות אש מיקוד:
פסוק כג
תחולל. תוליד, כמו ותחולל ארץ ותבל והוא נמשך לשתים.
וצפון. כמו צפון לצדיק חיל חוטא:
פסוק כו
מעין, ומקור. עי' הבדלם התורה והמצוה שמיני (סימן קמ"ד):
נרפש, כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז׳:ז׳):