אור ברסלב

מלבי"ם באור המילות על ירמיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק נ

פרק מט

פסוק ב

הגידו והשמיעו. השמיעו היא ההכרזה (כנ"ל ד' ה') :

הוביש בל חת מרודך. אליל בל היה אליל הכבוד ועשו לו עצבים אמר הוביש, אליל מרודך היה אליל הגבורה ועשו לו גלולים אמר חת שהוא הפך אומץ לב :

פסוק ד

בימים ההמה ובעת ההיא. בעת מציין חלות הדבר בנקודה מיוחדת מן הזמן ובימים מציין המשך הדבר, ופה ר"ל שזה יהיה כל ימי משך הימים ויתחיל בעת ההיא, וכן פירושו תמיד :

פסוק ה

ציון ישאלו דרך. כמו ישאלו דרך ציון ויל"פ שיאמר על צד המליצה את ציון ישאלו שתגיד להם הדרך, כי יכינו פני הליכתם אל ציון, וכאילו שואלים את העיר שתגיד להם את דרכם, והיא משיבה בואו ונלוו אל ה' :

ונלוו. ציווי ע"ד העבר מבנין נפעל :

פסוק ו

הרים. הרים שובבו אותם, ללכת שובב :

פסוק ח

נדו. הנד הוא ממקום למקום, והיוצא הוא לגמרי, ר"ל ואח"כ צאו מכלל הארץ :

פסוק יא

תשמחו תעלזו, השמחה היא בלב, והעלז מרקד מרוב השמחה,

שוסי נחלתי. הנחלה אצל ה' קשור בו ציור הקדושה

תפושו. ריבוי הבשר -

כעגלה דשא. שדה בתבואה כמ"ש אפרים עגלה מלומדת אוהבת לדוש כי אז תאכל בתבואות, וי"מ מענין דשא הרועה בנאות דשא, וי"ס כתוב בא' ויש בה' :

פסוק יב

בושה אמכם חפרה יולדתכם. חפר הוא יותר מן בושה שחופר פנים בטמון, ואם כולל גם האומנת, ויולדת היא רק האם שילדה, ובושתה גדולה יותר :

מדבר ציה וערבה. עי' הבדלם (ישעיה ל"ה א') :

פסוק יד

ידו. המשליך ביד, וכן לידות את קרנות הגוים :

פסוק טו

אשיותיה. יסודות כמו בלשון ארמי ואושיא יחיטו (עזרא ד') :

פסוק כ

עון,

חטאת. הבדלם מבואר בכ"מ עוון גדול מחטאת, שהוא עוות המחשבה :

פסוק כא

מרתים. מענין מרי, וצייר המרי כעצם מופשט עולה על הארץ :

יושבי פקוד. מענין פקודת עון :

חרוב. מענין חרב :

פסוק כד

יקשתי. נתתי לפניך מוקש :

פסוק כו

מקץ. בסוף המעשה :

מאבוסיה. האבוס הוא מקום שעומדת הבהמה לאכול ולהתפטם, ומאבוס הם האוצרות ששם נמצאו התבואות המוכנים לתתם אל האבוס :

סלוה. מענין הרמה כמו וישפכו סוללה :

וערמים. גלים של תבואה כמו בטנך ערמת חטים :

פסוק כז

חרבו. הרגו בחרב :

פסוק כח

נסים ופלטים. הפליט כבר היה תחת החרב :

פסוק כט

רבים. מענין רובה קשת :

כפעלה,

כאשר עשתה. הפעל, הוא העסק והמעשה, הוא העשיה והגמר, עי' מ"ש (ישעיה ה' מ"ב), ועל העסק שלא עשה עדיין לא יצדק עשו רק שלמו :

ה'

קדוש ישראל. כ"מ שאמר ה', ידבר עליו מצד בורא העולם בכלל ואלהי ישראל, הוא הקשר שי"ל עם ישראל (כמ"ש ישעיה א' ד' ובכ"מ). וקדוש ישראל, יציין מצד קדושת ישראל שיתקדשו על כי קדוש ה' :

פסוק לא

יומך עת פקדתיך. התבאר למעלה (מ"ו כ"א) :

פסוק לד

הרגיע, הרגיז. מקור, להרגיע, ובא בצורת העבר, וכן גנון והציל פסוח והמליט רד"ק :

פסוק לו

הבדים. הקוסמים או חוזי כוכבים :

פסוק לז

הערב. הסוחרים עורבי מערבה :

פסוק לט

לא תשב לנצח ולא תשכון עד דור ודור. התבאר (ישעיה י"ד) :

פסוק מ

לא ישב שם איש,

בן אדם. התבאר למעלה (ב' ח') :

פסוק מא

(מא-מג) פסוקים אלה באו והתבארו למעלה (ו', כ"ב כ"ג כ"ד) :

פסוק מד

(מד-מו) פסוקים אלה באו והתבארו למעלה (מ"ט, י"ט כ' כ"א) :

תוכן העניינים

מלבי"ם באור המילות על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה