מלבי"ם באור המילות על ירמיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק מח
פסוק ד
צעיריה. אנשי עיר צוער :
פסוק ה
בבכי יעלה בכי. בכי השני הוא שם המופשט של הבכי, הבכי יעלה בבכי, ר"ל יוסיף בכי :
צרי. כמו שרי ביששכר, צרים או צרות :
פסוק ו
כערוער. פירשתי עיר ערוער, ומובנו תאומים ג"כ עם כערער בערבה :
פסוק ז
במעשיך. כמו ומעשהו בכרמל (ש"א כ"ה) :
פסוק ח
ואבד העמק ונשמד המישר. העמק יצוייר שיאבד לגמרי אם יתמלא בעפר לא כן המישור לא יאבד רק ישמד שיהיה ארץ מלחה, כי גדר השמד בטול צורת הדבר ואיכותיו, כמ"ש ישעיה (י' ז') :
פסוק ט
ציץ. מענין ויצץ ציץ, וכן נצא הוא מקור מגזרה זו, שתציץ ע"י שתצא, וגם פעל יציץ משתתף עם פעל יצא שהציץ יוצא מן הענף :
פסוק יא
שאנן ושקט. שאנן שלילת מטריד מחוץ ושוקט בפנים (כנ"ל ל"א י') :
נמר. שרשו מרר ומשתתף עם תמורה שנע"ו והכפולים מתאחדים ויבא זה תמורת זה :
פסוק יב
צעים. גדר מלה זו פירשתי בישעיה (סי' נ"א י"ד) :
ינפצו. כמו ונפוץ הכדים, שבירה :
פסוק יד
גבורים ואנשי חיל. גבור בטבע, ואיש שחיל ע"י לימוד (ישעיהו ג׳:ב׳) :
פסוק טו
ועריה עלה. העם אשר בעיר, ופי' עלה לטבח :
פסוק טז
קרוב,
מהר. קרוב במקום או בזמן, והוא הפך מן הרחוק, והממהר הפך מן המתמהמה :
פסוק יז
מקל,
מטה. עי' למעלה (א' י"א) :
פסוק יט
נס ונמלטה. הזכר ינוס לרוב והנקבה תמלט לרוב במקום המלחמה כי אשה כלי זיינה עליה :
פסוק כ
הוביש כי חתה. חתה הוא השבר, ועי"ז הוביש :
פסוק כו
וספק. מענין שיסופק בדבר, וי"ל ריעים רבים, פן יסיתך בספק (איוב ל״ו:י״ח), בינינו יספוק (שם ל"ד) :
פסוק כז
דבריך בו. דיבור שאחריו ב' הוא לגנאי בכ"מ :
תתנודד. תנוע מחמת שחוק :
פסוק כח
פי פחת. היא חפירה עמוקה :
פסוק כט
גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורום לבו. הגאון והגאוה אינם נרדפים, שהגאוה מדומה שיתגאה בלבבו, והגאון הוא אמתי שיש לו מעלה שע"י יגאה מאחיו, וגובה וגאון אחד מוליד את השני, שע"י הגובה שהוא גבוה מאחיו יצויין בגאון, וכן הרום לבב הוא תולדות הגאוה שע"י שיתגאה בלבבו ירום לבו ויפרץ מאד :
פסוק ל
ולא כן [
עשו] [
אני ידעתי]
בדיו. המלות נמשכות לשתים :
ובדיו. מחשבותיו :
פסוק לא
יהגה. מענין הוצאה, כמו הגו סגים מכסף (ועי' ישעיה ט"ו) :
פסוק לב
הגפן שבמה. כמו הארון הברית והארץ כנען, וחסר הנסמך הגפן גפן שבמה :
פסוק לג
שמחה וגיל. עי' ישעיה שם :
פסוק לד
עגלת שלישיה. מעגל הגבורים כמ"ש בישעיה י"ד עי"ש כל הענין :
פסוק לז
גדודות. שם האחד ממנו גְדודָה במשקל מלוכה :
פסוק מ
ידאה. מורה על העיפה ברוב מהירות וזה ההבדל בין ידאה ובין יעוף :
פסוק מא
נלכדה הקריות. יחיד על רבים, ר"ל כל עיר מהקריות וכל מצודה מהמצדות נתפשה :
פסוק מד
אליה אל מואב. כמו אליה לירושלים למעלה (ג' י"ז) ור"ל שיהיה ההבאה מיוחדת אליה ביחוד :
פסוק מה
עמדו מכח. יל"פ כמו ותעמוד מלדת שנפסק כחם :