מלבי"ם באור המילות על ירמיהו· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק כה
פסוק א
על ירמיה. כמו אל :
הראשונית. כמו הראשונה :
פסוק ב
על כל,
ואל כל. בירושלים ישב ודבר אליהם בנוכח ולא כן ליהודה דבר עליהם לא אליהם :
פסוק ג
אשכים. מקור, כמו השכם בה"א, וא"כ היו"ד נוספת, וי"מ שהוא מדבר בעדו, וא"כ בא ציר"י תחת חירק, ומשמע שתי הכונות הַשְכֵּם אַשְכִּים שהמקור לפני הפעל מורה - - ריבוי הפעולה :
פסוק ט
ואל נ"נ. טעמו הנני שולח אל נבוכדנצר :
לשמה,
ולחרבות עולם. שממה הוא יותר מן חורבה וראוי לבא אחריו ?, ור"ל שברבות הימים הגם שתוסר השממה, החורבה תשאר לעולם שאם תתיישב הארץ ישארו הערים והבתים חרבים :
פסוק י
ששון,
שמחה. ששון בגלוי ושמחה בלב (ישעיה ל"ה א') :
פסוק יג
את כל הכתוב. כמו ואת בוא"ו :
פסוק יד
כפעלם וכמעשה ידיהם. הפעל הוא העסק בהדבר, והמעשה הוא הגמר (ישעיה ה' י"ב), שישלם על המעשה עצמה וגם על איכות התעסקו להוציא המעשה, שהיה בקנאה וחמה ואכזריות :
פסוק טו
היין החמה. כוס היין, כוס החמה :
פסוק טז
והתגעשו. רעש הגוף :
והתהוללו. בלבול השכל, ומלת הִתְגוְעַשׁו מורכב מן פֻּעַל וְהִתְפָעַל :
פסוק כו
הממלכות הארץ. - הממלכות ממלכות הארץ כמו הארון הברית, ובמ"ש הארץ יכולל גם הים שהוא בכל כדור הארץ לכן אמר אשר על פני האדמה :
ששך. בבל בחילוף א"ת ב"ש :
פסוק ל
ישאג,
יתן קולו. שאגה גדולה מנתינת קול, (עי' יואל ד' ט"ז, עמוס א' ב', ג' ד') :
פסוק לא
ריב,
נשפט. הריב טענות בע"ד, והמשפט גמר הדין (ישעיה א' י"ז) :
פסוק לג
לא יאספו ולא יקברו. התבאר למעלה (ח' ב') :
פסוק לד
ותפוצותיכם. כמו ותפוצותיכם, ושעורו (מלאו ימי) תפוצותיכם, (עי' רד"ק במכלול שער דקדוק השמות וחלק הפעלים שורש פוץ ובפירושו כאן), ועמ"ש (הושע י"א ג') :
פסוק לה
מנוס,
ופליטה. מנוס נופל בבני אדם שיש לו שכל, ופליטה גם בבע"ח :
פסוק לז
נאות. שרשו נוה, ובא על נוה צאן :
פסוק לח
עזב. מוסב על חרון אף, מצייר את החרון ככפיר
וסכו. כמו סוכתו ודרך הכפיר לצאת במדבר שממה, ועז"א כי היתה ארצם לשמה :