מלבי"ם באור המילות על יחזקאל· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק מו
פסוק ב
על מזוזת. אצל המזוזה :
פסוק ו
תמימים. כמו תמים ויש בזה דרוש לחז"ל :
פסוק י
בבואם יבוא ובצאתם יצאו. הדין הוא שהנשיא נכנס ראשן ויוצא אחרון, ולכן על הביאה שהיא העקר והראשון אמר יבא בלשון יחיד, כפי הכלל שיסדתי בחבורי התו"ה (ויקרא סי' ר"ן), ובהיציאה שאינו יוצא ראשון ואינו עקר אמר יצאו בלשון רבים :
פסוק יא
בחגים ובמועדים. עי' למעלה (מ"ה י"ז) :
פסוק יד
לרס. לזלף על הסולת, מענין רסיסי לילה, שהם טפים נוטפים ונוזלים, ותרגום כרביבים עלי עשב כרסיסי מלקושא :
פסוק יז
ושבת. התי"ו במקום ה"א ושבה :
אך נחלתו. (נחלת) בניו, ואמר אך להוציא שלא יקח נחלת העם, כמ"ש בפסוק שאח"ז :
פסוק יט
הלשכות הקדש. כמו הארון הברית, הלשכות לשכות הקדש :
פסוק כב
חצרות קטרות. החצר הוא מה שא"ל תקרה, והם קטורות שניכר עליהם רושם הקיטור והעשן, שהושחרו ע"י הקיטור :
מהוקצעות. בנין הפעל מן ואת הבית יקציע, שהוקלף הסיד מעליהם ע"י העשן והאש הבוער שם תמיד :
פסוק כג
וטור. שורה של אבנים שעליהם שפיתת קדרות :