מלבי"ם באור המילות על יחזקאל· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק לב
פסוק ב
ותגח. נגזר משם גחון, שתשכב על גחונך, וכן כי אתה גוחי מבטן (תהלות כ"ב), בגיחו מרחם יצא (איוב ל״ח:ח׳), שהילד הקטן ילך על גחונו, וכן חולי וגוחי בת ציון (מיכה ד׳:י׳) שכבי על גחונך כיולדה, והאורב מגיח ממקומו (שופטים כ׳:ל״ג) הלכו על גחונם בל יראום, כי יגיח ירדן (איוב מ׳:כ״ג) יקחנו אל גחונו :
ותדלח. הוא שמעכיר המים ומבלבלם :
ותרפס. היא הרמיסה בקרקע המים שמעלה רפש וטיט, ומשתתף עם מ"ש ושארה ברגלה רפשה (דניאל ז׳:ז׳) ועם רפש בשי"ן ימנית :
פסוק ג
רשתי, חרמי. ברשת צדים דגים רבים בפעם א', ועז"א רשתי בקהל עמים רבים :
והחרם. מחריב הדג הגדול, כמו והכיתי את כל הארץ חרם, ועמ"ש חבקוק (א') :
פסוק ה
רמותך. מענין רימה ותולעה וידוע שמשקלי השמות משתנים :
פסוק ו
צפתך. כמו צפו מים על ראשי, ושרשו צוף
פסוק ט
עמים, גוים. הבדלם התבאר ישעיה (א' ד') :
גוים, ארצות. הבדלם מבואר למעלה (ה' ה') :
פסוק כ
חרב נתנה משכו אותה. את החרב, ובא הכינוי עם גוף הפעול, כמו ותראהו את הילד :
פסוק כא
ידברו לו. כל דבור שאחריו למ"ד היינו בשבילו, כמו שיסד רש"י ז"ל :
אלי. גבורים :
פסוק כו
מחללי, פעול מבנין הדגוש ונפל הדגש, כמו מטועני חרב :