אור ברסלב

מלבי"ם באור המילות על הושע· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

פרק יד

פרק יג

פסוק ב

שובה, עד. מורה ששב לדבר שהתרחק ממנו וצריך להגיע עד המקום, ומוסיף אח"כ שובו אל, וכן יואל (ב' י"ב י"ג):

כשלת. בא הקל בהוראת הנפעל שנכשל ע"י העון שהכשילהו, ועי' לעיל (ה' ה'):

פסוק ג

כל תשא עון. כמו כל עון תשא ורצוף בו כונה, כל תשא, תשא עון, ר"ל שתשא כלו לא חציו לבד, ושתשא אותו כפי מה שהוא עון, לא שתשא חטא שתחשיבהו כחטא שוגג:

פסוק ה

ממנו. כינוי היחיד מוסב על משובתם:

פסוק ו

ויך שרשיו. כמו הכה אפרים שרשם יבש:

פסוק ז

יונקותיו. הם הבדים הדקים שעולים אצל האילן מן השרשים (יחזקאל י"ז):

פסוק ח

יחיו דגן. כמו היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג'):

פסוק י

חכם, נבון, וידעם. הבדל הענינים אלה וכלליהם התבאר באורך בפי' משלי:

סוף הספר

תוכן העניינים

מלבי"ם באור המילות על הושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה