מלבי"ם באור המילות על איוב· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק יז · פסוק ח
(ח-ט) ישרים, נקי, צדיק, טהר ידים. הישר הולך בחקות היושר מצד שכלו, והוא לא ידון לכף חוב רק ישתומם על החפץ. והנקי והצדיק יחשדוהו, וההבדל ביניהם, שהנקי הוא בפ"ע, והצדיק הוא בערך הבריות, ויצוייר נקי שאינו צדיק וצדיק שאינו נקי, אם השופט או הבריות אומרים על צדיק רשע ועל רשע צדיק, ועמ"ש למעלה (ד' ז', ט"ו י"ז) והנקי אינו חנף, כי כחיצוניותיו כן לבו ויתעורר על חנף. והצדיק לפעמים אינו שלם בלבו להתעורר נגד החנף, רק יאחז דרכו בגלוי בעשות צדק, והטהר ידים הוא ששומר ידיו מעשות כל רע יוסיף אומץ שישאר מדרגתו ולא ירפה ידיו, שזה גדר האימוץ בכ"מ: