מלבי"ם באור המילות על איוב· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
פרק יב · פסוק טז
תושיה. כבר התבאר שיורה לרוב על מעשה העשו עפ"י חקי החכמה, שוגג, ומשגה, השגגה היא במעשה והשגיאה היא בעיון, כמ"ש בהבדל בין שגג ובין שגה בם התו"ה (ויקרא ס' רמ"ג), ר"ל לו מיוחס השגגה המעשיית והשגיאה העיונית, כי ע"י שעמו עז, לו (מיוחס) השוגג, וע"י שעמו תושיה שהם המעשים שמוצאם מעומק החכמה והשכל, א"כ הוא הוא המשגה, ומלת משגה פעל יוצא, כמו משגה עור בדרך: