מלאכת שלמה על משנה תרומות· רבי שלמה עדני
פרק ד · משנה יב
ואין ירוע לאיזו מהן נפלה מעלות זו את זו. כתבו הר"ש והרא"ש ז"ל נראה דהאי מעלות זו את זו היינו דוקא בששתיהן של אדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב אבל שני ב"א לא. וכך הוא בטור סוף סי' קי"א. וכתב נמוקי יוסף בפ הערל דף ת"ל דמתני' מיירי בתרומה בזמן הזה דהויא דרבנן ולפיכך הקלו בה לחשבן כאילו הן קופה אחת אע"ג דליכא שאני אומר שהרי שתי הקופות חולין משום טעמא דמתני' מיירי בששתיהן של אדם אחד ע"כ ועיין עוד שם:
אפי' הן בשתי עיירות וכו'. דס"ל לר"ש כיון דשל אדם אחד הם מצטרפין דלסוף יצרפם כאחת וראיתי מי שפירש עיירות קופות גדולות עשויות למדה. ושהיא מלה בלשון ערבי. וגם בספר כף נחת כן פי' ואין להם על מי לסמוך שאפי' ברמב"ם בפי"ד כתוב אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות אינם מצטרפות ואם כדבריהם הל"ל שתי הקופות שתי עיירות בלתי בי"ת. וה"נ תנן בפ"ה דדמאי אפי' משתי קופות אפי' משתי עיירות: