מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי שלמה חכים
פרק י · הלכה ו
וכיצד דנין בדין זה לוי כבר נפטר בהודאת שמעון וכו'. עיין בכ"מ ז"ל שכתב וז"ל ומ"ש נפטר לוי בהודאת שמעון מיירי כשהשטר ביד שמעון ולענין כל החוב אי נמי אפי' אם השטר ביד ראובן ואפ"ה כתב שנפטר לוי לענין שיגבה ראובן תחילה משמעון מחצה ואם לא יוכל להוציא משמעון יגבה מלוי עכ"ל.
ולענ"ד נראה דלפי תירוץ בתרא אתיא סברת רבינו כדעת הרא"ש בתשובה הביאה הטור בסוף סי' ע"א וז"ל ששאלת שטר שכתוב בו נתחייב פלוני לפלוני (ולפ') [או לפלוני] והאמין למוציא השטר ואחד מהם הוציא השטר וטוען הלוה שפרע לחבירו וחבירו מודה לו וכו' אם היו שותפין בחוב כיון שאחד מהם מודה שנפרע אם יש לו נכסים למודה בי"ד יורדין לנכסיו ופורעין לחבירו חלקו ואם אין לו נכסים לא מהימן להפסיד כיון שהשטר בידו אבל על חלקו הוא נאמן ובי"ד מגבין לאחד חלקו עד כאן הרי שכתב שהמודה אינו נאמן כי אם על חלקו לבד כשאין לו נכסים כדעת רבינו לתירוץ בתרא דמ"ש נפטר לוי בהודאת שמעון לענין שיגבה ראובן משמעון תחילה ואם לא יוכל להוציא משמעון יגבה מלוי וכמ"ש מרן. וראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' צ"ג הגהת הטור אות ל"ה שכתב וז"ל אבל אי מיירי שהשטר ביד ראובן כתירוץ בתרא של רבינו ב"י הא ודאי פליגי תשובת הרא"ש אהרמב"ם ז"ל וכו' יעו"ש ולא ידעתי למה וצריך ישוב.
סוף הספר