אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי שלמה חכים

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

אחד מן השותפין שעבר ומכר בהקפה וכו'. כתב מהר"א ששון ז"ל בסי' ק"צ וז"ל ואע"פ שכתבתי שזה נראה מדברי הרא"ש ז"ל עכ"ז אפשר לי לומר דלעולם לא ס"ל להרא"ש דבסתמא ר"ל שלא לקח רשות מחבירו שחייב אם שינה וכמו שנראה מדברי רש"י ז"ל שכתב שצריך לימלך וכן נראה מדברי בעל העיטור שלדעת כולם אם שינו ממנהג חייב בסתם אלא דלהרא"ש לא מחייב אלא כשמיחה חברו והוא שינה וכמעט שעיינתי בכל תשובותיו שבענין השותפין ולא נתבאר לי דבסתם אם שינה דחייב אלא דיכול לעשות בשל חבירו מה שהוא עושה בשלו וכו' ואלמלא דמסתפינא אמינא דקושטא דמילתא הכי הוא דפליג הרא"ש בדין וסיוע לזה מההיא דפ' כל הגט שהזכרתי וכו' יעו"ש.
ואנכי הרואה להרא"ש ז"ל בתשובה הביאה הטור ז"ל בסי' קע"ו סי"ז שכתב וז"ל ומה שאומר ראובן שלא הרשהו למכור בהקפה תנאי זה איני רואה לו הוכחה מתוך השטר וכו' ואם המנהג למכור בהקפה אז לא פשע אבל אם אין המנהג למכור בהקפה אז פשע שמעון וכו' אבל אם מנהג הסוחרים למכור בהקפה אז יחלק גם ההקפות כפי תנאם וכו' יעו"ש הרי להדיא דעת הרא"ש ז"ל דהמשנה מהמנהג חייב השותף שלא כדברי מהר"א ששון ז"ל וצריך לי עיון.
ועל מ"ש רבינו לפיכך הנותן מעות לחבירו בתורת שותפות וכו' עיין למרן כ"מ. ודע דכתב הרא"ש ז"ל וליתא לחוכא דבני מערבא דאע"ג דשני שליח מ"מ אין מתכוין לקנות ודעתו לזכות לבעל המעות אע"פ שבעל החיטין מזכה לשליח החיטין ידו כיד בעל המעות שהוא מתכוין לזכות ולא בעינן שידע בעל החיטין שהוא מזכה לבעל המעות ואע"ג דרבי אבא משני הך דערכין אליבא דבני מערבא דאי לאו דכל מקדיש אין דעתו על כסות אשתו ובניו הוה אמרינן מי הודיעו לצבע שיקנה צבע לאשה שאני התם דכיון דהצבע מקנה צבע לבעל האשה אפי' אם ירצה הבעל לזכות לאשתו בגד הצבוע אין אדם זוכה בשלו לאחר אם לא יזכה לו ע"י אחר וכו' יעו"ש.
וראיתי להרב ש"ך בסי' קפ"ג סק"ב שהקשה לדברי הרא"ש וז"ל אך קשה על הרא"ש גופיה דא"כ היכי קאמר הש"ס התם גבי הלוקח שדה בשם ריש גלותא לימא פליגי אבני מערבא דהא אפי' למאן דפליג אבני מערבא בעינן שיהיה בעל המעות והא התם לא נתן הריש גלותא מעות וא"כ דומה לצבע שצבע לשמן דאין אדם זוכה בשלו לאחר וכו' וצ"ע עכ"ל ועיין להרב בצלאל בשטמ"ק שהביא משם הרא"ש בתוספותיו וז"ל לימא פליגי אבני מערבא בשלמא אי אמרת שדעת המוכר להקנות את המקח לבעל המעות לכל מי שיהיה הכא נמי במפרש שלוקח לצורך ריש גלותא אפ"ה דעת המוכר להקנות לבעל המעות אפי' אינו ריש גלותא אבל לבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל החיטים וכו' וס"ל דבלא דעת המוכר לא קנה בעל המעות והכא סבר המוכר להקנות לריש גלותא והוא אינו קונה היאך יקנה הלוקח עד כאן הרי לדעת הרא"ש הוא דמאן דפליג אבני מערבא ס"ל דדעת המוכר הוא להקנות למי שהמעות שלו ואע"פ שיאמר לו בשם אחר ומשו"ה לדידהו היה קונה הלוקח ולא קשיא להו הך ברייתא אמנם לבני מערבא דס"ל דבעינן שידע לבעל המעות קשיא להו הך ברייתא וק"ל.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה