מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי שלמה חכים
פרק יא · הלכה ד
אין השוכר עובר וכו'. כתב בס' החסידים בסי' תתרע"א אם תשכיר סופר לכתוב לך תתנה עמו שלא תהיה עמו בבל תלין פעולת שכיר שמא כשיתבע לא יהיה לך ליתן וכו' ואין בזה משום מתנה על מה שכתוב בתורה וכו' והביא דבריו מרן החבי"ב ז"ל בסי' של"ט וכתב שלא הבין דכיון שהוא מיירי באין לו מה צורך אל התנאי באין לו אינו עובר בבל תלין פעולת שכיר וכו' ותירץ יעו"ש.
ולענ"ד נראה לתרץ בזה האופן והוא דאם היה לו מעות בשעת שהשכירו והוציאם ובשעה שתבעו אין לו ס"ל להרב ז"ל דהוא חייב דהוה ליה למיהב דעתיה לשכר השכיר שמתחייב בעשיית הפועל ואף שמדברי מהר"מ גאלאנטי ז"ל לא משמע הכי לכאורה מ"מ דעת הרב רבינו יהודה ז"ל דעובר ולזה צריך תנאי או אם היה שכיר לילה דזמנו הוא ביום ובלילה היה לו מעות וכשהאיר היום התחיל העשה דביומו תתן שכרו והוציא המעות בחושבו שיבואו ממקום אחר ונאנס ולא באו דבכי הא ס"ל להרב ז"ל דעובר בבל תלין כיון שהיה יכולת בידו לפרעו בעידן חיוביה ואתיא הא כהיש אומרים שהביא מור"ם במפה ביו"ד סי' רל"ב על מי שנשבע לעשות דבר תוך שנה ביום פלוני יש לו לעשותו מיד או בשחרית כשיגיע אותו היום ואם לא עשהו מיד כי אמר עדין יש לי פנאי לעשותו ושכח או נאנס אח"כ ולא עשהו י"א דמקרי אונס וי"א דלא מקרי אונס ע"כ והרב ספר החסידים אפשר דס"ל הכי ומשו"ה כתב שיתנה ודוק.