אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי שלמה חכים

פרק ה · הלכה ו

הלכה ג

הפקיד אצלו פירות שאינם מדודים ועירבם עם פירותיו ולא מדדם ה"ז פושע [וכו'] וישלם בלא שבועה וכו' ונמצא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם. והשיג עליו הראב"ד וז"ל ורבותי אין מודים כן לפי שאינו דומה לנ' ידענא ונ' לא ידענא דהתם הו"ל למידע והתובע טוען מידע ידעת ודבר שבמנין קא טעין ליה ודבר שבמנין קא כפר ליה והו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם אבל הני לאו הכי הוא ע"כ נראה בהדיא דכהאי גוונא לא ס"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם מדאורייתא ומשו"ה השיג עליו וכתב דאינו חייב לשלם אמנם רבינו ס"ל דאפי' בכהאי גוונא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם והוי מדאורייתא וכן נראה ברור מדכתב אח"כ ומנין שהדין כך הגע עצמך שהפקיד אצלו כיס מלא זהובים ופשע בו וכו' נמצא זה כתובע וכו' והלה מודה לו במקצת ואומר על השאר איני יודע שהוא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם ע"כ הרי ברור דשבועה דאורייתא איירי וכ"כ הסמ"ג דרבינו ס"ל דכהאי גוונא שבועה דאורייתא היא וכ"כ ההגהות מיימוני וכ"כ מרן ב"י. וליכא לאקשויי מההיא דכתב רבינו בפ"ד מהל' טוען שנראה שהוא היפך זה שכבר תירץ הרמב"ן בחי' לשבועו' וכמ"ש הרב המגיד ז"ל נמצא דבשבועה דאורייתא הוא דאמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם אבל בשבועת היסת לא אמרינן הכי.
ולפי"ז קשה לי טובא למ"ש למוה"ר יצחק דאלב"ה ז"ל הביא דבריו הרב לשון למודים ז"ל בחו"מ דף ל' ע"ד וז"ל כתב הרמ"ה דלא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אלא בשבועה דאורייתא אבל בשבועה דרבנן כגון וכו' וכתב הב"י דברים של טעם הם וראוים למי שאמרן נראה מדברי הב"י דסברת הרמ"ה היא מוסכמת ולא מצאו מי שחולק עליו אמנם לענ"ד נראה דהרמב"ם בפ"ה מהל' שאלה חולק עליו שכתב וז"ל הפקיד אצלו פירות שאינם מדודים וערבם עם פירותיו וכו' נמצא מחויב שבועה דאינו יכול לישבע משלם ובודאי דהאי שבועה דנתחייב הנתבע שבועה דרבנן היא כיון שאינו מודה בדבר שבמנין וכמ"ש בפ"ד מהל' טוען וכו' ועם כל זה כתב דאמרינן מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם היפך דעת הרמ"ה אלו דבריו ז"ל יעו"ש. ולפי מ"ש יראה ברור אחרי המחילה רבה דזה אי אפשר דמ"ש רבינו מחויב שבועה היינו שבועת התורה וכמו שהוכחנו לעיל אבל שבועה דרבנן אפשר לומר דרבינו סובר דלא אמרינן מחויב שבועה וכו' כסברת הרמ"ה. ועוד דאם כדבריו ז"ל דברי הטור סתרי אהדדי דבסי' ע"ה כתב סברת הרמ"ה הלזו והסכים עמו ובסי' רצ"ב הביא דברי רבינו ומשמע דפסק כדברי רבינו ולפי דבריו דברי הטור סתרי אהדדי דבכאן פסק כהרמ"ה וכאן פסק כרבינו אלא דצ"ל כדכתיבנא וכמבואר וכעת מילתא כדנא צריך לי עיון. עלה בידינו עכ"פ דבשבועה דרבנן לא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם.
אמנם ראיתי למהר"י אדרבי ז"ל בסי' פ"ו וז"ל אע"ג דלא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אלא בשבועה דאורייתא אבל בשבועה דרבנן לא וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובה והאי שבועה דנדון דידן שבועה דרבנן היא וקילא טפי משאר שבועה דרבנן וכו' וכיון שכן אפשר לומר דאפי' דכיון שאינו יכול לישבע אינו נוטל לא אמרינן ליתא שהרי כתב הרי"ף ז"ל בהלכות איכא מ"ד דהאי שבועה שבועת היסת היא ואיכא מ"ד כעין שבועת התורה ואנן סבירא לן כמאן דאמר כעין שבועת התורה דומיא דפוגם שטרו וכמו שהכריח שם הר"ן וכיון דסבר דהוי כעין שבועת התורה אפשר דסבר הרי"ף דאי טען הלוה אישתבע לי דלא פרעתיך ולא רצה לישבע או שאינו יכול שישבע כנדון דידן אפי' תפס המלוה מפקינן מיניה עכ"ל ודבריו תמוהים חדא שהביא דין זה מדרבנן לא אמרינן מתוך משם הרשב"א כאילו דין זה אינו מפורש אלא דוקא בהרשב"א והלא כבר כתבתי שכן כתבו התוס' בדוכתי טובא וכ"כ הטור בסי' ע"ה משם הרמ"ה והסמ"ג עשין מ' יעו"ש. ועוד תמיהא לי טובא למאי דמסכים הרב דבשבועת המשנה הואיל וכעין דאורייתא משביעין ליה סתמא לכל מילי הוא ושפיר אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע מפסיד וקשה טובא ממ"ש התוס' בדוכתי טובא דבשבועת המשנה נמי וכגון פוגם שטרו וכיוצא לא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע מפסיד דלגבי הא מילתא שפיר מדמינן לשבועת היסת ולא לשבועת התורה וכ"כ התוס' בהדיא בפ' הכותב (כתובות דף פ"ח) ד"ה מייתי ליה וכו' יעו"ש וכ"כ הרא"ש שם. הן אמת שראיתי להרשב"א בח"א סי' תתקע"ז הביאה מרן ב"י סי' פ"ד מחודש ה' בקיצור שכתב וז"ל ועוד כיון שכבר קבל קצת כבר פגם שטרו ותנן הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה והו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ע"כ הרי שכתב בהדיא דבפוגמת כתובתה אף שהיא שבועה דרבנן אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם וכדברי מהר"י אדרבי וכבר ראיתי להר' מל"מ ז"ל בפ"ב מהל' טוען שכתב כן יעו"ש ומ"מ לדעת התוס' והרא"ש אינו כן.
ועוד שהרי אשכחן להרשב"א גופיה סי תתק"כ הביאה מרן ב"י סי' פ"ג מחודש ח' וז"ל במקומי אני עומד שלא אמרו אלא בבן הבית המתעסק תמיד בבית כגדול האחים והכי מסתברא וכו' ובסוף דבריו סיים ואמר שאם הוא חשוד על השבועה חזרה השבועה למקומה דלאו דאורייתא היא כדי שנאמר חזרה השבועה למחויב לה ומחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דאפי' בשבועה דאורייתא דייני גולה אמרי חזרה השבועה לסיני ואע"ג דקי"ל כדייני א"י היינו במה שזה חייב מן הדין באחד משני תשלומין או ממון או שבועה וחשוד כיון שאינו בתשלומי שבועה חייב בתשלומין אבל בן הבית ואריס אינו בתשלומי ממון וכו' יעו"ש הרי דנראה היפך מ"ש הרב ז"ל וכ"כ התוס' בפ' השואל ובפ' כל הנשבעין ובפ' שנים אוחזים דף ג' ד"ה ובכולי יעו"ש והוכיחו כן מהא דאמרינן בפ"ק דמציעא גבי דההוא רעייא דפרכינן התם השתא נמי מחייבי מדרבנן דאמרינן התם ומשביעין אותו שבועת היסת ומשני דרשב"ג תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן ע"כ ואם איתא הכי דבשבועה דרבנן נמי אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם א"כ אמאי לא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אלא ודאי דבשבועה דרבנן לא אמרינן הכי ותמיה לי טובא בדבריהם דהכא לפום מאי דמוכח מדבריהם דלאו דוקא בשבועת היסת אלא דה"ה נמי בשבועת המשנה דלא אמרינן מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דומיא דפוגמת כתובתה ופוגם שטרו וכמבואר ולפי"ז מאי קא מייתו מהתם נימא דדוקא התם דאינו אלא שבועת היסת אמנם בשבועת המשנה דהוי כעין דאורייתא לכמה אנפי הכי נמי לענין דין זה דמחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם באופן שדבריהם דהכא ודהתם לא יכולתי להולמם וצ"ע.
וראיתי להרב לח"מ בפ"ג מהל' אלו הל' ד' על מ"ש שם השאילו שתי פרות וכו' כתב וז"ל ויותר קשה בענין זו בדברי הנמוק"י דמוקי מתניתין במאמינו ואח"כ כתב דמסיפא דמתני' דאמר זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע דמשמע דכשהגלגול הוא טענת שמא דאין אומרים מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דאם לאו כן אמאי יחלוקו מיגו דמשתבע דמתה כדרכה לשתבע נמי על גלגול ומחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם ומאי קשה דהא איהו גופיה מוקי מתני' לעיל במאמינו וצ"ע עכ"ל. ולענ"ד נראה לומר והוא דהא דהוצרך הנמוק"י לאוקמי הא סיפא דבטענת שמא אין אומרים מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דהא סיפא מוקי הגמ' ע"י גלגול דישבע השוכר דמתה כדרכה ומגלגלים עליו דשכורה מתה וא"כ סיפא נמי דומיא דמציעתא היא דע"י גלגול מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם ואמאי יחלוקו אלא ודאי דהכא שאני משום דהוי טענת שמא ובטענת שמא לא מגלגלים ומשו"ה הוצרך לישב הנמוק"י דהכא הוי בטענת שמא ואין מגלגלים זה עלה לפי קוצר ענ"ד לישב דברי הנמוק"י ודוק.

סוף הספר

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה