מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי שלמה חכים
פרק טו · הלכה ד
קרקע שבין ב' השותפין וכו' אינו מעיד לשותפו עליה וכו'. וכתב הסמ"ע בסי' ל"ו סק"ה וז"ל הטעם דמה שישאר ביד שותפו יהיה גם לו חלק בו כל זמן שלא חלקו עמו לגמרי אבל אם חלק עמו לפני זה לגמרי מעיד לו וכ"כ רשב"ם דאז אינו יכול לחזור ולומר חלוקתינו בטעות היתה מאחר שיצא חלקי מתחת ידו בתורת גזלה וכדאמרינן בסי' קע"ה באחין שחלקו וכו' דשאני הכא דהוא עצמו פוסל עדי המערער אלא שאינו נאמן לגבי חלק שלו אמרינן ליה מזלך דידך גרם לך ונסתחפה שדיך ע"כ. והנה נראה דכוונת הרב ז"ל הוא דאם השותפין חלקו לגמרי ובא מערער על חלק שניהם ויש לאחד מהם עד אחד המעיד עמו לפסול עדי המערער נהי דעל חלקו אינו נאמן מיהו על חלק חבירו נאמן כיון דחלק לגמרי ועד המעיד עם אחר יודע דהמערער שלא כדין נטל חלקו אז יכול להעיד על חלק חבירו ואינו נוגע בעדות דאם אח"כ רוצה לבא לשותפו להוציא מידו החצי מהנשאר בידו ע"פ עדותו אמרינן ליה את בעצמך ידעת דשלא כדין נטל חלקך וכיון שהוא אחר חלוקה מזלך דידך הוא ואין לך עליו כלום ועיין בפרישה שכתב כן להדיא אשר עפ"ז אין מקום למה שתמה הרב מחנה יהודה בסי' זה על דברי הסמ"ע ודוק.
סוף הספר