מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עדות· רבי שלמה חכים
פרק ג · הלכה ד
דין תורה שאין מקבלין עדות וכו'. עי' במרן כ"מ ז"ל מ"ש בדעת רבינו וכ"כ ג"כ מהר"מ אלשיך בתשובה סי' מ' יעו"ש אלא שראיתי שם שכתב שכן הוא דעת הרשב"א ז"ל והיא בח"א סי' אלף ר"ט שכתב שכל שטר שלא נעשה מרצון המתחייב אינו אלא כפנקס בעלמא ומפי כתבם הוא ולא מפיהם וזהו שאמרו הודאה בפני ב' ואין צ"ל כתובו ואם כתבו שלא מדעתו אין עדותן עדות וה"נ כתבו העדים שלא מדעת המתקדשת אין סומכין על עדות זה עד שיבואו ויעידו בפיהם וכו' וכן הסכים להתוס' שתלה טעמם דמפיהם ולא מפי כתבם לחד תירוצא במה שלא נכתב מדעת שניהם וכל שכן לדעת רש"י שפי' בפירוש החומש בפסוק על פי שנים עדים יקום דבר שלא יכתבו העדים עדות בשטר וישלחו לבי"ד דהיינו משום שלא נכתב מדעת שניהם יעו"ש.
ולענ"ד לא זכיתי להבין דבריו דהא הרשב"א ז"ל תולה הענין דמפיהם ולא מפי כתבם במה שלא נכתב מרצון המתחייב דאז אינו אלא כפנקס בעלמא וזה שייך ג"כ אפי' בדיני ממונות כל שלא נכתב מדעתו איכא משום מפיהם ולא מפי כתבם וכמ"ש דזהו טעמא דהודאה בפני ב' וא"צ לומר כתובו וטעמא דלא הוו קדושין בנדון הרב ז"ל כתב בהדיא משום שנכתב שלא מדעתו וא"כ מה דמות דברי הרשב"א לרבינו שתלה הדבר משום תקנה שלא תנעול דלת בפני לווים דמדין תורה כל שטר איכא משום מפיהם ולא מפי כתבם דמשמע אפי' אותם הנעשים מדעת המתחייב ואילו הרשב"א ז"ל נראה דאם נעשה מדעת המתחייב מדינא ליכא משום מפיהם ולא מפי כתבם בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות דומיא דשטר קידושין למ"ש דדיני נפשות הוא וכן יש לתמוה עליו מה שהסכים דעת התוס' ורש"י ז"ל שכתבו האי טעמא ועוד דמנא ליה לומר לדעת רש"י דטעמא (משום הוא) [הוא משום] שלא נכתב מדעתו וק"ל.