אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי שלמה חכים

פרק ב · הלכה ה

הלכה ג

חלה בין שחלה שנה וכו' עולין למנין שש. נשאל הרדב"ז בחדשות סי' ר"ז על שכיר שנה שנתנו שכר השנה מוקדם וחלה חצי השנה אי דמייא לעבד דקי"ל חלה ג' ועבד ג' דאינו חייב להשלים או לא והשיב דלא דמייא לעבד עברי כלל שבשעה שקנאו נתן לו כל שבח עבודתו מתחילה ואין שום חיוב ממון עליו דעבד עברי גופו קנוי אך גזרת הכתוב שיוצא בגרעון כסף אבל שכיר אע"ג דהקדים לו כל שכרו אין גופו קנוי לו וחיוב ממון יש לו עליו הלכך אם חלה חצי השנה אם ירצה יחזיר חצי מה שלקח או יעבוד חצי שנה כללא דמילתא אין לשום שכיר לא מלמד ולא זולתו שכר אלא מה שעשה אע"פ שהיה אנוס ואפי' מה שלקח [שכירותו] מקודם עכ"ל.
ואנכי הרואה דבענין זה איכא ד' סברות מחולקות זו מזו דהנה התוס' בפ' קמא דקדושין דף י"ז בד"ה חלה ג' כתבו וז"ל יש שהיו רוצים לומר שאותם שכירים מלמדי תנוקות אם חלו חצי זמן כמו כן לא היו משלימים זמנם כמו עבד עברי דהכא ויטלו כל שכרם כיון שהיו אנוסים וקשה דבפ' האומנים וכו' וא"כ מלמדי תנוקות נמי אם חלו לא יטלו אלא מה שהרויחו דאין לדמותה כלל לעבד עברי דע"ע גופו קנוי לאדונו הילכך חלה ג' אינו חייב להשלים דאין יכול לעשות מלאכה יותר מיכולתו אבל מלמד אין גופו קנוי אלא שכר עצמו ללמוד עד [ה]זמן וכשאינו יכול להשלים לא יטול אלא מה שהרויח(ו) ועוד נראה לחלק בין מלמד לעבד עברי וכו' יעו"ש ועיין למהרימ"ט ז"ל חלק יו"ד סוף סי' נ"א יעו"ש הרי דמ"ש הרדב"ז ז"ל הם דברי התוס' והיש שהיו רוצים לומר כתבו בהיפך דלא שנא עבד עברי ולא שנא שכיר אינם משלימים וכ"כ (רשב"ם) [ה"ר שמשון ב"ר אברהם] בתשובה השייכי להל' קנין סי' ל' יעו"ש גם הרא"ש בפ' האומנים הקשה כמו שהקשו בתוס' דמאי שנא מפועל דאמרינן דאינו נותן לו [אלא] שכרו שלפני האונס ואילו גבי עבד עברי אמרינן חלה ג' אין צריך להשלים ותי' משם רבינו מאיר ז"ל דהתם גבי עבד עברי מיירי שקבל העבד כבר כל שכרו דאם נתן לו האדון לא ישלים ואם לא נתן לא יתן והוא ז"ל תירץ דהתם גבי עבד עברי מיירי כשחלה ג' ועבד ג' דכיון שאחר חוליו קבלו בעה"ב למלאכתו ולא א"ל לנכות מה שחלה מסתמא מחל לו אבל גבי פועל שהחולי היה בסוף הזמן אין הוכחה שמחל יעו"ש הרי לך להדיא דלדעת היש שהיו רוצים לומר ור"מ והרא"ש ז"ל כחדא אזלן דאחד העבד ואחד פועל דא ודא אחת היא זולת דעת התוס' דמפליג בין עבד עברי לפועל וכן היא הסכמת הרב ש"ך בסי' של"ג ס"ק כ"ה וא"כ בנדון הרדב"ז ז"ל דכבר קבל השכיר השכירות נראה ודאי דיכול לומר קים לי כהיש שהיו רוצים לומר והרב ר"מ ועיין בתשובת מרן החבי"ב חו"מ ח"א סי' רי"ט יעו"ש ומלבד דמחייב לשכיר עוד זאת שלא זכר לאחד מגדולים הנ"ל אלא יושב ודורש כמשה מפי הגבורה וצ"ע.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה