אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי שלמה חכים

פרק ה · הלכה ב

פרק ה

כיצד נדר או נשבע וכו'. יש לעמוד במי שאמר לחבירו קונם ביתך שאיני נכנס ומכרה וקנה בית אחרת שכתבו הפוסקים הלא המה הריב"ש בסי' שנ"ו ומהרלב"ח סי' ע"ב שאסור לכנס בבית זאת שקנה וכמ"ש הרב מל"מ ז"ל בפ"ח מהל' גרושין והש"ך ביו"ד סי' רי"ו כתב בהפך שמותר ליכנס ושכן הוא דעת הרשב"א יעו"ש ולענ"ד קשה לי לכל הני רבוותא שנראה שדבר זה הוא מחלוקת בין רבינו יצחק ובין ר"י בעל התוס' והביאם התוס' בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ג) ד"ה ואמאי והא אין אדם מוכר דבר שלא בא לעולם וכו' וז"ל לא הוה מצי לשנויי ר' מאיר היא וכו' ורבינו יצחק פי' דלא מצי מוקי לה כר"מ דאפי' ר"מ מודה דכל דבר שאינו בעולם דלא קנה כדאמרי' בפ"ק דגטין והכא קתני ואם אמר לי ולבני מת יתנו לבניו ואין נראה לר"י טעם זה דשמא לבניו שהן בעולם קאמר ע"כ הרי דמי שאומר שיתנו לבניו אחריו והיו לו בנים שלא נולדו בשעת האמירה ונולדו אח"כ באנו למחלוקת דרבינו יצחק ור"י ודכוותא נמי באומר ביתך שאיני נכנס אם אסר בית שעדין לא קנה וקנאה אח"כ או לא אסר כי אם בית שהיה לו באותה שעה בהא תליא המחלוקת ומהתימה מהרבנים הנ"ל הללו אוסרין והללו מתירין ולא הזכירו מזה כלום. ולפום ריהטא היה נראה לחלק דהתם שאני שבא להתנות להנאת עצמו ובניו ומשו"ה מסיק נמי לבניו העתידין לילד משא"כ באוסר בית חבירו דלא אסיק כי אם מאי דקמיה כדאמר בש"ס בכמה דוכתיה לענין קדושין וגרושין דשאני גרושין דלרחקא קאתי ומשו"ה אצטלית דוקא. אמנם ראיתי בס' חקרי לב בחלק יו"ד ח"ג סי' ל"ח שהקשה מההיא דאמרינן בנזיר דאפי' במילתא דלא קיימא קמיה דאיניש מסיק איניש אדעתיה היפך הרב ש"ך והרשב"א ז"ל. ותם אני שלא זכר ש'ר לדברי הרבנים אלו וצריך ישוב.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה