אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי שלמה חכים

פרק יג · הלכה א

פרק יג

מלוה שבא להפרע בשטר שבידו שלא בפני לוה וכו'. עיין בהרב המגיד ז"ל שכתב מחלוקת אמוראים בפ' הכותב אם נפרעין מן האדם שלא בפניו ופסק כרב נחמן ומבואר בהלכות ע"כ והנה הרי"ף הביא ראיה דהלכה כר"נ מדמקשה בפ' שום היתומים ואי חיישת לשובר התם נמי לגבי הא דאמר ר"נ ליחוש ופרקינן התם כדקאמר טעמא שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו והולך למדינת הים ואתה נועל דלת בפני לוים דאלמא הא דרבא אר"נ הלכה היא וטעמא דיליה מעלייא היא יעו"ש.
ולענ"ד אחר בקשת מחילה מעצמותיו הקדושים לא זכיתי להבין ראיה זו דהתם הכי איתא אמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים אא"כ היתה ריבית אוכלת בהן ור' יוחנן אמר או לשטר שיש בו ריבית או לכתובת אשה משום מזונות וכו' אר"נ מרישא לא הוה מזדקקנא לנכסי יתומים כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב דאמר יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו מכאן ואילך מזדקקנא ושיילינן מעיקרא מ"ט לא ומשני א"ר פפא פריעת בע"ח מצוה ויתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אימור צררי אתפסיה וכו' ובתר הכי אמרינן רבא אמר משום שובר א"ל ר"ה בריה דר"י לרבא ומי חיישינן לשובר והתנן הנפרעת שלא בפניו וכו' ורבא אמר ר"נ אפי' בבע"ח נמי ואי חיישת לשובר התם נמי ניחוש א"ל התם כדאמרינן טעמא שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חבירו והולך למדינת הים ע"כ. נמצא דרבא אמר ר"נ דס"ל דנפרעין שלא בפניו הוא ניהו ס"ל טעמא דאין נזקקין משום שובר ואף כי מדברי רש"י שפי' בדברי רבא הא דאין נזקקין משום שובר דשמא שובר היה לאביהם וכו' דמשמע דרבא עליה דר"י ור"א קאי וטעמא דידהו קאמר מ"מ (ר"ה) [ר"נ] נמי הכי הוה ס"ל אי לאו משום רב הונא (אר"י) [אמר רב] ועל דברי כולן בא רבא למיהב טעמא משום שובר וע"ז בא ר"ה בריה דר"י להקשות מיניה וביה דמתני' דנפרעת שלא בפניו א"ר יצחק נפחא לא שנו אלא כתובת אשה ורבא אר"נ אפי' בבע"ח נמי אי חיישת לשובר התם נמי ליחוש והכונה דימצאו דבריך סותרין זה את זה וע"ז משני שפיר התם כדאמרינן טעמא שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חבירו דמעיקרא הקשה לו דאיך יהיב הך טעמא דלר"נ ולדידיה סתראי נינהו כלפי מאי דס"ל במתני' דהנפרעת שלא בפניו דלא חיישינן לשובר ושני ליה דהתם ליכא טעמא דלא ניחוש לשובר שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חברו והולך למדינת הים ואיכא נעילת דלת וא"כ מאי ראיה לענין דינא דהלכה כר"נ מדמשני וכו' דטעמא דיליה מעלייא היא והלכה דהא כל קושייתו אינו אלא לרבא ור"נ דטעמא טעים משום שובר דאילו לא הוה רבא ור"נ אה"נ דמצו למימר אנא כר"י נפחא ס"ל דדוקא כתובת אשה ולא בע"ח משום שובר באופן שלעת כזאת לא זכיתי להבין כונתו וכעת צריך אני מרבותי (א"ה ס"ט עיין תשו' בעי חיי חו"מ ח"א דף מ"ח ע"ד ד"ה ומה שהקשה יעו"ש).
עוד כתב הרי"ף ז"ל שם וז"ל אלא מיהו חזינן לרבוותא דלא חיישי להא דרבא אמר רב נחמן וסמכי להוא בהא מילתא אגמ' דבני מערבא דמתמהי התם ונפרעין מן האדם שלא בפניו ומשני כשריבית אוכלת בהם ופריך ובי"ד גובין ריבית בשערב לו מן הגוי אלמא מילתא פסיקא היא לגבייהו דאין נפרעין שלא בפניו. וראיתי להמבי"ט בח"א סי' רכ"ט שנשאל בראובן שלוה מן הגוי ולו שט"ח ומכר הגוי השט"ח הנזכר לשמעון ולא מצא שמעון נכסין לראובן במקום ההלואה והלך לעיר אחרת שהיו שם נכסין לראובן ותבע מבי"ד שיגבוהו שלא בפני לוה וכו' וכתב הרב בתוך התשובה וז"ל ונ"ל בנדון דידן דאף במקום דירתו לא היו נפרעין ממנו שלא בפניו דהאי תקנתא לא הוייא אלא בישראל כדמשמע מדקאמר שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חבירו אבל בגוי לא עבדינן תקנתא לפרעון דידהו וכן משמע בירושלמי פ' הכותב דמתמהי ונפרעין מן האדם שלא בפניו א"ר ירמיה כשריבית אוכלת בהן ובי"ד גובין ריבית בשערב לו מן הגוי וכתבו הרי"ף בהלכות ור"ח ז"ל הביא ראיה מהירושלמי זה שאין נפרעין מן האדם שלא בפניו דהכא אוקמוה בירושלמי דמיירי בגוי ומשום ריבית ונ"ל דלא פליג הירושלמי אדר"נ דהא דמשמע בירושלמי דאי לאו ריבית לא היו נפרעין שלא בפניו איירי במלוה גוי שלא עשו תקנה והא דר"נ איירי בישראל שעשו לו תקנה שלא יהא כל אחד נוטל מעותיו של חברו והולך למדינת הים וכו' יעו"ש שיש שם ט"ס.
ולענ"ד קשה לי טובא דהא כל ראייתו של ר"ח ז"ל מדקמתמה ונפרעין מן האדם שלא בפניו דמשמע דפשיט להו דאין נפרעין וס"ד דמיירי במלוה ישראל והיינו כסברת רב אחא שר הבירה דדוקא בכתובת אשה ולא בע"ח ממתני' משמע דבכל ענין מיירי וע"ז הוצרכו לאוקומי בשרבית אוכלת בהן והשתא דהירושלמי ס"ל כר"נ מאי מתמה ונפרעין וכו' הו"ל לתרץ כן שלא יהא כל אחד נוטל מעות של חברו והולך למדינת הים ולעולם דמיירי בבע"ח ישראל אפי' שאין בו ריבית ומדהוצרך לאוקומי בריבית ש"מ דבשאין ריבית אוכלת אין נפרעין ומשום לתא דריבית הוא דהוצרך לאוקמי בבע"ח גוי ומלבד דכן הוא פשט הירושלמי עוד הביא ראיה ממה שאמרו עוד שם ע"ז וז"ל כהדא אלכסא אמר לר' מנא אנן עבדין טבות סגיין מנכון אנן כתבין דין מוגמרין אין אתא טבית ואין לא אתא אנן מחלטין נכסייא א"ל אף אנן עבדינן כן משלחין בתריה תלת אגרין וכו' א"ר מתניא והוא שעמד בדין וברח אבל לא עמד בדין לית כאן מחלטין אלא מכריזין ע"כ הרי דכשלא עמד בדין אין מחליטין כלל וזה ודאי בישראל מיירי וקאמר כהדא ש"מ דהכל הוא בישראל שלא כדברי הרב המבי"ט ז"ל וצ"ע.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה