מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי שלמה חכים
פרק ה · הלכה יא
אסור להקדים הריבית וכו'. עיין להרב המגיד ז"ל ובהגהות אשר"י בשם מהרי"ח כתב וז"ל ודוקא כשלא פירש לשם ריבית ע"כ ועיין למרן ב"י מה שנסתפק עליו וראיתי להרב זקן שמואל ז"ל שכתב וז"ל ונראה דט"ס הוא וצ"ל ודוקא כשפירש לו לשם רבית כדמשמע לישנא דמתני' ומוכרח הוא להגיה כן דאל"כ קשה מדידיה אדידיה וכו' ולעיל גבי ההיא דרבינא כתב וז"ל וא"ת מ"ש מהלוה ודר בחצרו וי"ל לפי שבשעת דירתו חייב לו המעות אבל הכא כבר פרעו לו המלוה כשמוסיפין לו ע"כ ומה תירץ בזה הא כתב כאן דאף לאחר פירעון ולא פירש אסור וכו' יעו"ש. ולענ"ד נראה דא"צ להגיה ולאו מוכרח הוא דמ"ש כאן ודוקא כשלא פי' לשם ריבית הכונה היא שא"ל מעותך כך וכבר פרעתיך ועוד קח לך זה ואף שלא פירש מ"מ ריבית מאוחרת היא ברם ההיא דרבינא כשלא דיבר עמו דבר אלא שהיה לו לתן כך ועוד הוסיף לו וכמ"ש הש"ך ז"ל סק"ד שם לקושיא אחרת יעו"ש עוד י"ל דמהרי"ח יחלק כמו שחילקו רבני פרובינציי"א דבשעת פרעון אין אסור ריבית בסתם ולאחר פרעון אסור והביא דבריהם מהריב"ל ז"ל בח"ג סי' ס"ה יעו"ש מלתא בטעמא.
אמנם דברי הש"ך צריכים לי ביאור במ"ש שתירוץ הפרישה דההיא דפסק הטור בחו"מ סי' רל"ב מיירי שאינו מזכיר לפניו שנותן לו היתרון משא"כ כאן שאומר תתקבל ממני יתר על חובי אלא דאינו מזכיר דבתורת ריבית או מתנה נותנם וס"ל להרמב"ם דמותר דאמרינן במתנה נותנם לו והטור והרא"ש סבירא להו כיון דמזכיר לו היתרון אסור זהו תורף דבריו וע"ז הקשה דמלשון הטור לא משמע הכי ועוד הקשה וז"ל והא הרמב"ם על כרחך בלא א"ל כלום מיירי דהא מחלק בין כדי שהדעת טועה או לא ועליה כתב הטור דהרא"ש חולק ואוסר ובזה נדחה מ"ש הב"ח דהכא מיירי בשעת הפירעון לאחר שפרע נתן לו עוד יתרון בסתם אלא דנ"ל וכו' יעו"ש. ולא ידענא מאי מקשה הש"ך ז"ל דהא מ"ש הטור דרבינו ז"ל כתב להתירא ציין מרן ז"ל שהוא מ"ש בפ"ח ההיא עובדא דרבינא והתם לא כתב רבינו בכדי שהדעת טועה כדי שיקשה דלא משכחת לה שלא יהיה טעות כיון שפי' וכן נמי לא נדחה מ"ש הב"ח ואי רוצה להקשות דהתם בפ"ח מהענין מוכח דמיירי בסתם זה לא תליא במה שפסק בדין טופיינא בכדי שהדעת טועה וכ"ז כתבתי בלא ראות דברי הרב פרישה ודרישה במקומם אבל עתה שבא לידי ס' פרישה ודרישה ראיתי דשפיר מקשה הרב ז"ל.