אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי שלמה חכים

פרק יב · הלכה יח

הלכה ח

וכן האוכל כל פירות האילן וכו'. עיין בהרב המגיד שכתב וז"ל ועיקר הפי' דנהרדעי הוו סברי שאע"פ שהקונה ב' אילנות וא"צ לומר אחד אין לו קרקע זהו תחתיהן וביניהן וחוצה להן אבל מקום האילן קנוי לו לשטוח בו פירות או לחפור בו וכו' ולזה הפי' הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל והוא דעת רבינו ורבו ז"ל ע"כ וכתב הרב לח"מ ז"ל דהרה"מ ז"ל בא לאפוקי מפי' רשב"ם שפירש דנהרדעי סבירא להו דאם מתו יטע אחרים תחתיהם ומפי' התוס' שפי' דהיינו שלא יוכל המוכר לחפור תחתיו לכך כתב שהעיקר כפי' ג' שיש לו כח לקונה לשטוח בו ולא כפי' רשב"ם ותוס' ז"ל אי נמי כונת הרה"מ ז"ל כדברי רשב"ם ואתא לאפוקי מפי' התוס' ומ"ש לשטוח בו פירות ה"ה ליטע אחר תחתיו דמאי שנא הא מהא וכו' יעו"ש.
ולענ"ד אחרי המחילה רבה אין נראה בכונת הרב המגיד דס"ל לרבינו כפי' רשב"ם ז"ל דהא עלה מסיק ולזה הפי' הסכימו הרמב"ן והרשב"א והרואה להרמב"ן בחי' עיניו יחזו שפי' כמ"ש הרה"מ ובתר הכי הביא פי' ר"ח ורשב"ם ז"ל וכתב וז"ל ולא דייק לן כלל דא"כ קשיא מתני' דקתני בה ואם מתו לא קנה קרקע ומתניתא תנא ואם מתו לא יטע אחר תחתיו כדאיתא בפ' הספינה ושויתינהו לנהרדעי טועין בדבר משנה ותו דרבא גופיה ליקשי עלייהו ממתני' הנ"ל וכו' יעו"ש וגם הרשב"א ז"ל הביא פי' ר"ח ורשב"ם והקשה עליהם ממתני' הנזכרת ופי' כמ"ש הרמב"ן ז"ל והביאו הרב בשיטה מקובצת וא"כ איך יתכן לומר דמ"ש הרה"מ ז"ל לשטוח בו פירות דה"ה ליטע אחר תחתיו ושלזה הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל והם בעצמם דחו זה הפי' אלא ודאי הוא כמ"ש מעיקרא. ומ"ש הרה"מ בסוף דבריו והוא דעת רבינו ורבו ז"ל עיין בס' מחנה יאודה בסימן קמ"א הנדפס מקרוב מה שהקשה ע"ז.
ודע דהרשב"א כשהקשה עליה דרשב"ם ממתני' דהקונה ב' אילנות לא קנה קרקע וכו' כתב וז"ל ואפי' ר"מ דפליג התם ואמר קנה קרקע מודה הוא דאם מתו אין לו קרקע דההיא דברי הכל היא וכו' יעו"ש וקשיא לי טובא ממ"ש בתוספתא בפ"ד וז"ל הקונה אילן אחד בתוך של חבירו ה"ז לא קנה קרקע וכו' קנה ב' קנה קרקע וכו' נקצץ האילן או שיבש הקרקע של בעל האילן דברי ר"מ וחכמים אומרים לא קנה לא קרקע ולא את האילן עד שיקנה ג' קנה ג' קנה קרקע נקצץ האילן או שיבש הקרקע של בעל האילן יעו"ש הרי לר"מ מפליג בין אחד לשנים דבאחד לא קנה קרקע ובשנים קנה ואם נקצץ או שיבש הקרקע של בעל האילן ובודאי שהכונה הוא ליטע אחר תחתיו דומיא דקנה ג' לחכמים ואיך כתב הרשב"א דבשנים אפי' לר"מ לא יטע אחר דההיא דברי הכל היא ולא זכר מהך תוספתא אם לא שנאמר דקנה קרקע דר"מ לאו כקנה קרקע דחכמים דלר"מ הוא למשטח ביה פירי וכיוצא ולחכמים אפי' ליטע אחר במקומו והוא דוחק.
ומ"מ לא תעזוב נפשי לשאו'ל להי"מ שהביא שם בתוך דבריו וז"ל וי"מ דנהרדעי כר"מ ס"ל דאמר הקונה ב' אילנות יש לו קרקע ולא ליטע אחר תחתיו קאמר אלא למשטח ביה פירי או לחפור בו בור ומערה אלא דאתו נהרדעי לאשמועינן דר"מ לאו דוקא ב' קאמר אלא אפי' אחד ואמר להו רבא דלא דאפי' ר"מ לא אמר אלא ב' אבל בא' לא וכו' יעו"ש. ומהך תוספתא דכתיבנא נראה דלא כוותייהו דהא קתני אילן אחד בתוך של חבירו לא קנה קרקע כל שתחתיו וחוצה לו כמלא אורה וסלו וזה אינו רשאי לזורעה קנה ב' קנה קרקע וכו' נקצץ או שיבש הקרקע של בעל האילן דר"מ וכו' הרי להדיא דקא מפליג ר"מ גופיה בין אחד לשנים דאפי' אם נאמר דמ"ש הקרקע של בעל האילן ר"ל למשטח ביה פירי או לחפור בו בור שיח ומערה אבל ליטע אחר תחתיו מודה להו לרבנן דלא יטע וכדכתיבנא לדעת הרשב"א מ"מ תיקשי להו לנהרדעי איך מצו למימר דבקנה אילן אחד נמי קנה קרקע לר"מ דהא מהך תוספתא נראה בהיפך דקתני לא קנה קרקע וגם לרבא קשה דמה להקשות מסברא בעלמא תיקשי ליה מהתוספתא וכמו שהקשו הרמב"ן והרשב"א עליה דר"ח ורשב"ם ז"ל ודוק.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה