מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי שלמה חכים
פרק יב · הלכה ז
אכלה האב שנה והבן שתים וכו'. עיין בטור ז"ל שכ"כ בסי' קמ"ד וכתב ע"ז מרן החבי"ב ז"ל בהגהות הטור אות א' וז"ל אמר המאסף בדין זה יש ג' סברות הסברה ראשונה היא סברת רשב"ם שכתבו התוס' ברפ"ב דכתובות ובפ' חזקת דצריך שיהיה הבן גדול בתחילת החזקה כשהתחיל אביו להחזיק הסברא הב' היא סברת רש"י והתוס' שם דצריך שיהיה הבן גדול כשמת אביו אף אם כשהתחיל אביו להחזיק היה קטן הויא חזקת וכו' הסברה הג' היא סברת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א דאפי' אם היה הבן קטן אחר שמת האב חזקתו חזקה ויראה שלזה הסכים הנמוק"י בפ' חזקת וכו' יעו"ש. ולענ"ד אחרי המחילה רבה מכבוד רבנותו לא זכיתי להבין דבריו שהרי התוס' שהביאו לרשב"ם בפ"ב דכתובות אינו מענין זו כלל דהתם הוא היכא דאחר מחזיק בנכסי קטן דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל ומפרש רשב"ם דאפילו התחיל להחזיק בפני אביו ומפרש ר"ת לדעתו לברייתא דקתני אכלה בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני הלוקח מן הבן שנה ה"ז חזקה דמיירי כשהבן היה גדול כשהתחיל להחזיק זה ולרש"י והתוס' כשהיה גדול בשעת מיתת אביו יעו"ש אבל ברישא דברייתא דמיירי שהקטן מחזיק בנכסי אחרים והתחיל אביו להחזיק שנה בזה לא דבר רשב"ם ואפשר דס"ל כדעת רבינו דמחלק בין אחר המחזיק בנכסיו דלא מהני אפי' שהתחיל בחיי אביו ובין הוא המחזיק בנכסי אחר היכא שהתחיל אביו להחזיק וכמ"ש הרב המגיד בדין שלפנינו. ולא עוד אלא דאפשר דס"ל כסברת הרמב"ן והרשב"א דאפי' שלא התחיל אביו להחזיק שנה אלא מיניה וביה התחיל להחזיק מהני ליה חזקת ג' שנים וכמ"ש הרה"מ בפי"ג ועיין בלח"מ וכן נמי קשה במ"ש עוד בסברא ב' בעד רש"י ותוס' קשה בהכי שהתוס' לא דברו מזה כלום וכן נראה להוכיח מדברי הרה"מ ז"ל בפי"ג שהביא סברא זאת בשם קצת המפרשים דלא מהני חזקת קטן אפי' בא מכח אביו וסברת הרמב"ן והרשב"א דסוברים דחזקת הקטן הוייא חזקה ושרבינו מחלק בין בא מכח אביו דמהני לבא מכחו יעו"ש ואילו לסברת רשב"ם לא הזכיר מוכרח דמהא ליכא למשמע מידי. וא"ת היא גופא תיקשי למרן ז"ל שבדין זה מביא להתוס' ורשב"ם ומה ענין זה לזה אמינא דגם על מרן יש להקשות כן וכמו שכן ראיתי למרן החבי"ב ז"ל במהדורא בתרא שהקשה משם מוהר"א מוטל ז"ל בתשו' כת"י והוא ז"ל יצא לישע מרן ותירץ בתירוץ ב' דהנכון הוא דט"ס הוא שהביאו בסעי' ג' ושייך לקמן בסעיף ד' והעד על זה שבס"ד לא נזכר דברי התוס' כי שם ביתו אלא ודאי שמרן ז"ל בס"ד אמרן יעו"ש והרואה יראה דתירוץ זה לא שייך למ"ש הוא במקום אחר אם לא שנאמר שהרב ז"ל בו בפרק היה סבור בדעת מרן ב"י דלרשב"ם ה"ה בקטן המחזיק בנכסי אחר דכי אהדדי נינהו ולזה כת' ג' סברות ומ"מ אם איתא להא איך לא הרגיש במ"ב מזה ובפרט דמה שהליץ בעד מרן ז"ל לא יגהה מזור למ"ש הוא ז"ל והדבר צ"ע.