מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי שלמה חכים
פרק יב · הלכה ב
טען בעל החצר וכו'. כתב הטור ז"ל בסימן ק"מ דאף בעדות השכנים אם יוסיף לטעון ראיתיו שיצא בלילה אחר שישנו השכנים לא הוי חזקה וכו' וראיתי להרב מחנה יאודה הנדפס מקרוב שהקשה להטור דא"כ בעובדא דשכוני גוואי אמאי קאמר רבא דמוקמינן בידא דלוקח עד שיביא ראיה המערער דבשכוני גוואי הוה אמאי לא מהימן בטענתיה במיגו דאי בעי טעין אני ראיתיו יוצא בלילה דהא התם על כרחך לא מיירי אלא בעדות השכנים דאי בעדות השוכרים וכו' אלא ודאי דלא מיירי בעדות השוכרים אלא עדות דעלמא או בעדות השכנים א"כ כי טעין בשכוני גוואי הוה להימניה במיגו דראיתיו יוצא בלילה דבכהאי גוונא לא מהני עדות השכנים וי"ל וכו'.
ולענ"ד נראה לישב דמיגו כי האי הוי מיגו להוציא דרבא ס"ל דכל שהחזיק ג' שנים ויש לו עדים הו"ל מוחזק כנראה מפי' רשב"ם ז"ל יעו"ש וא"כ הוי מיגו להוציא דבהאי מיגו רוצים להוציא הבית מהמוחזק ולאוקמא ביד המערער והרא"ש ז"ל הוא מהסוברים דמיגו להוציא לא אמרינן כמבואר בדברי מרן החבי"ב בכללי מיגו יעו"ש.
עוד כתב הטור לקמן משם ר"י ז"ל בס"מ וז"ל וכתב עוד שאם יטעון המחזיק בבי"ד קודם שיבא המערער יעידו לי השוכרים בפניכם לפי שאם יבא שום אדם לערער שוב לא יהיו השוכרים כשרים כיון שפרעו לי השכירות טענתו טענה ולא הוו נוגעין בעדות כיון דלא הוה מערער קמן וכו' יעו"ש וראיתי להרב ט"ז שם שהקשה וז"ל אלא דקשיא לי במ"ש הטור כיון שאין המערער לפנינו מ"ש מסי' ל"ו ס"ו בטור בדין לוקח ראשון לא יעיד לשני וכתב הב"י בשם ר"י ז"ל הטעם דחייש לוקח ראשון שמא קרקע בגזלה היא והיום או למחר יבא הנגזל וכו' וכ"ש כאן שהשוכרים רואין שזה המחזיק גובה מהם עדות על כרחן בודאי יודע הוא שיש לו תביעה מן המערער והם מרגישין בזה ויעידו עדות שקר שלא יצטרכו לשלם השכירות וצ"ע עכ"ל. ולפום ריהטא יש להשיב דלא דמי דשאני התם דזה לוקח ראשון כיון שרואה שיצא המערער דגזלה לוקח שני מחמת מוכר שפיר איכא למיחש דלוקח יחוש אף על שלו שמא יצא מערער דגזלה ורוצה להעמידו בידו ומשו"ה אינו מעיד אא"כ אית ליה למוכר או ללוקח שני קרקע אחר דכולי האי לא חייש אבל כאן דאין מערער אלא שחושש המחזיק שמא יבא מערער ויערער והוא רוצה להיות בטוח בקרקע משום הא מי זה אמר דחיישי העדים להעיד על מה דלא חזו ומאי כל שכן איכא.
ברם קושטא דמילתא הוא דר"י ז"ל עיקר ראייתו הוא מהתם וכמו שמביאו הר"ב בשיטה מקובצת בסוגיין וז"ל הרשב"א ומו"ה פי' לייתו וליסהדו לי דאתא לאוסופי וכו' ואע"ג דלא נקטי אגרא בידייהו כיון דאין כאן מערער לא חשבינן נוגעין בעדותם דלא חיישינן במה דלא חזו וכאותה שאמרו לקמן בפירקין לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי ואין מחזיקין אותו בנוגע בעדותו אע"פ שאין ידוע כמה המוכר חייב מפני שאין אדם חושש ממערער שאינו ידוע וה"נ לא שנא ע"כ הרי להדיא דטעמא דמילתא דהתם לדעת ר"י ז"ל לאו משום דשמא יביא מערער שהמוכר גזלה כדי שנאמר ה"נ ניחוש שמא מרגישין העדים שיש מערער ויעידו עדות שקר כדי שלא ישלמו שנית וכדברי הרב ז"ל אלא היינו טעמא משום שמעמידה בפני בע"ח וכדפי' רשב"ם וסגי ליה בדאית ליה ארעא אחריתי אע"ג דאינו ידוע כמה חייב המוכר מפני שאין אדם חושש ומתיירא ממערער שאינו ידוע והא דאצטריך שיהיה ללוקח שני או למוכר קרקע אחר מפני שידוע שיש לו בע"ח שכן נראה מדבריו שכתב אע"פ שאין ידוע כמה חייב המוכר וכו' כנראה דס"ל דטעמא דצריך שיהיה קרקע אחר הוא שידוע שיש לו בע"ח ובזה כיון לתרץ מה שהקשה ר"י לרשב"א ועיין להרמ"ה שם ודוק.