אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי שלמה חכים

פרק ג · הלכה יא

הלכה ו

הטוען את חבירו שני מינין והודה לו באחד מהם וכו'. כ"כ הבעל התרומות ושאר פוסקו כשמואל בפ' שבועת הדיינין (שבועות דף מ') וכתב הגדולי תרומה בדף נ"ח וז"ל ומכאן קשה לי על מ"ש רשב"ם בפ' הספינה דף פ"ד על הא דתניא יין וחומץ מין אחד הוא וז"ל מין אחד ואם תרם מזה על זה תרומתו תרומה וכן בענין הודאה ממין הטענה דאם טענו יין וחומץ והודה לו באחד מהם חייב שבועה על השני דאיכא הודאה במקצת ממין הטענה ע"כ דמשמע דמפני דהם מין אחד חייב שהודה באחד מהם הא אם היו ב' מינין היה פטור כשתבע שניהם וזה תימה שהרי בטענו חיטין ושעורין והודה לו באחד מהם הוא פשוט דחייב אע"ג דהוו שני מינין ולא הו"ל לומר אלא כשתבע אחד מהם והודה לו באחר חייב והוי ממין הטענה כיון ששניהם מין אחד ואם אין כאן טעות [סופר] הדבר צ"ע עכ"ל.
ולענ"ד נראה לתרץ דהן אמת דכן פסקו הפוסקים ז"ל כשמואל דאמר הכי ורב פפא בפ' שבועת הדיינים (שבועות דף מ') מ"מ הא איכא ר' חייא בר אבא דפליג עליה דשמואל משם ר' יוחנן ואמר דפטור ואותיב עליה ר' אבא בר ממל מהא דתניא טענו שור ושה והודה לו באחד חייב ופריק הא מני אדמון היא ולא דחויי מדחינא לך אלא לימוד ערוך הוא בפיו של ר"י הא מני אדמון היא עכ"ל הש"ס ובפ' שני דייני גזרות דף ק"ח מוקי בין לאדמון בין לחכמים כוותיה דכולהו סבירא להו דטענו חטים ושעורים והודה לו באחד מהם פטור ע"כ וכתבו מקצת הראשונים דזאת אחד מן הסוגיות המתחלפות בתלמוד יעו"ש בהר"ן ובהרב בצלאל וא"כ נוכל לומר דרשב"ם ז"ל ס"ל לדינא כר"ח ב"א דפטור ומשו"ה כתב דיין וחומץ מין אחד הוא שאם טענו שניהם והודה לו באחד מהם חייב דאם הוא ב' מינין אף כי הודה באחד מהם פטור אלא א"כ כפר באחד מהם ובאידך הודה במקצת וכפר במקצת דבהכי מחייב ר"ח ב"א מבואר בפ' שני דייני גזרות. ואל ישיאך לבך דהך דר' חייא לא קי"ל לדינא לשום אחד מהפוסקים דהרי הרי"ף ורבינו ובעל התרומות והרא"ש ז"ל ושאר רבוותא פסקו כשמואל דהא מצינו לו חבר לבעל ספר חפץ הביאו בהגהת מיימוני בדין שלפנינו פסק כר"ח ב"א וא"כ אף אנן נמי מצינן למימר לדעת רשב"ם דהכי ס"ל וק"ל.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה