אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי שלמה חכים

פרק ג · הלכה ג

פרק ג

שני מעין ופרוטה וכו'. עיין להרב המגיד ז"ל שכתב הלכה כרב ועיין בתוס' יו"ט ז"ל בפ' שבועת הדיינין שהביא מ"ש בפ' הזהב דמשמע דס"ל כשמואל ומכאן קשה לי למ"ש בדרישה בסי' צ"ג ס"ד שכתב וז"ל ולכן נראה לענ"ד דלית שום גאון ופוסק שיפסוק דלא כרב בדין שבועה דאורייתא אלא שמחולקים בפירוש סוגיא דהכא וכו' יעו"ש ולא הזכיר לרש"י ז"ל ולא ידעתי למה.
וכתב הר"ן בפ' שבועת הדיינין משם הרשב"א ז"ל וז"ל ויש להרשב"א ז"ל דרך אחרת דאע"ג דקי"ל הלכה כרב בכפירת טענה היינו משום דתני רבי חייא לסיועי לרב אבל לענין פלוגתא דשוה ודוקא נקטינן כשמואל דהלכתא כוותיה בדיני ולאו הא בהא תליא דאע"ג דקי"ל הלכתא כרב אפשר לפרושי כולה מתני' בדוקא ופטור דרישא משום דמה שטענו לא הודה לו וכ"ת כיון דקי"ל הלכה כרב אם איתא דדוקא קתני לא הו"ל למתני שתי כסף דלא אפשר לחיוביה בהודאת מקצת דהא חסרא ליה טענה אלא הו"ל למתני' לומר דינר יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה פטור איכא למימר אה"נ אלא משום דבעי למתני סיפא שתי כסף ופרוטה ולאשמועינן דטענו חיטין ושעורין והודה לו באחד מהם חייב וכו' יעו"ש וראיתי להרב גדולי תרומה שם שהקשה עליו וז"ל ודבריו מוקשים בעיני מב' צדדים תחילה דאם איתא דאפי' בדיני דרב נמי מצינן לפרושי מתני' בדוקא ולא תיקשי אליביה א"כ קשה מאי פריך אלא מדסיפא דוקא רישא נמי דוקא לימא תיהוי תיובתא דרב וכו' דמאי תיובתא איתא לרב הא אפי' נימא דרישא נמי דוקא אליביה איכא למימר דנקט רישא משום סיפא וכדברי הרשב"א ז"ל יעו"ש ולענ"ד נראה אחרי המחילה רבה דלא קשיא כלל והוא דכונת הרשב"א ז"ל הוא דאף דבדין הכפירה קי"ל כרב בדין שוה ודוקא קי"ל כשמואל ואף דרישא דמתני' דייק כרב דקתני שתי כסף יש לי בידך והלה מודה לו בפרוטה פטור דמשמע משום דמחסרה ליה טענה והיה לנו לפסוק בהא נמי כרב ואפי"ה הלכתא בהא כשמואל דאפשר לפרושי למתני' אליביה דשמואל דמאי דפטר ליה הוא משום דמה שטענו לא הודה לו ולא משום דמחסרה ליה טענה ומן הדין הוא דליתני טענו דינר יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא פרוטה דפטור אלא דנקט מנה משום סיפא כ"ז הוא לשמואל ברם לרב אין ספק דמאי דפטור הוא משום דמחסרה ליה טענה וא"כ כי פריך לרב מדסיפא דוקא רישא נמי דוקא לימא תהוי תיובתא דרב היכי מצי לתרץ לרב דנקט רישא מנה משום סיפא כיון דלרב בטוען מנה לי בידך הכונה היא שוה ק' ובדין הוא דאי לאו משום דמחסרה הוה חייב דלתני דרישא דוקא מנה תבע ולא שוה והיינו טעמא דפטור ונקט מנה משום סיפא וכו' דא"כ כי תבע איניש מחבירו מנה הוא דוקא ולא שוה אם כן היינו תיובתיה דרב דהא במתני' לא מיירי כי אם בתבע סתם מנה ולא בתבע בפי' דוקא מנה ולא סתם.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה