מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי שלמה חכים
פרק ג · הלכה יא
כיצד ביעור חמץ שורפו או פורר וזורה לרוח וכו'. מתני' בריש פ' כל שעה ובגמ' דף כ"ז תניא אמר ר' יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובבל ימצא טעון שריפה וכו' חמץ וכו' א"ל וכו' אינו דין, לא מצא עצים לשורפו [יהא] יושב ובטל והתורה אמרה תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו ע"כ. ומכאן הוכיח הגאון הביאו הכלבו דביטול לא מהני לחמץ ידוע דאל"כ מאי פריך יהא יושב ובטל הא מודה ר"י דביטול מהני ומבטל ליה ודיו אלא ודאי דלא מהני ביטול לחמץ ידוע. והפרי חדש ז"ל סי' תל"א דחה ראיה זו וז"ל ולי נראה דכיון שהעלינו לעיל (ס"א בד"ה ואכתי) דהא דקאמר ר"י אין ביעור חמץ אלא שריפה מיירי דוקא לאחר איסורו א"כ קאמרי ליה רבנן שאם לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל דהא בתר איסורא לא מצי בטיל דלאו ברשותיה קיימא כדאיתא פ"ק דפסחים וכו' יעו"ש.
ולדידי אין זו דחיה דאפי' דהגאון מפרש כפרש"י ז"ל פ"ק דפסחים דף י"ב ע"ב דשלא בשעת איסורו הוי שעה ששית וכמ"ש איהו גופיה לעיל וא"כ כי פריך לרבי יהודה לא מצא עצים יהא יושב ובטל היינו לקודם זמן איסורו דמהני ביטול וכן פרש"י ז"ל שם וז"ל ואע"ג דאמרינן פ"ק לר"י אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר גבי פלוגתייהו מיהא קולא היא במי שרוצה לצאת בשיירא או בתוך שלשים דאמרינן זקוק לבער וכו' ודוק.
סוף הספר