מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים
פרק יב · הלכה י
בד"א בשמכר הראשון או נתן לאחרים וכו'. כתב הרב המגיד דרבינו הוציא דין זה מעובדא דרב ביבי דף קל"ז ומפרש לא קאמר ר' שמעון בן גמליאל דאין לב' אלא מה ששייר הראשון אלא לשנתן הראשון לאחר אבל לעצמו כגון שנתן לבנו שהוא כעצמו לאו כל כמיניה וכו' ופי' אחר יש באותו מעשה וכו' ואין דינם עולה לדעת רבינו כמו שיתבאר ע"כ.
ודע שמכאן קשה לי לדעת מהרשד"ם ז"ל בחלק אה"ע סוף סי' קפ"ה ולפי שיש לי לפרש דבריו צריך אני להביא כל הלשון וז"ל מה שנראה שהרמב"ם ז"ל לא מפליג בין כשאמר ואחריך לפלוני בין שהיה המקבל איש זר או שהיה בנו של נותן או שאמר אחריך לעצמי לעולם המקבל הראשון אין יכול למכור ואם מכר או נתן המוכר הראשון יכול לטרוף מיד הלוקח או המקבל הב' אני אומר כי זה אפשר אבל אינו מוכרח דאפשר דגם (הרמב"ן) [הרמב"ם] יודה בדין זה וא"ת מנין יהיה לו זה כיון שהוא מפרש פי' אחר שאינו כפי' המפרשים שהוא פי' הני מילי דאמר רשב"ג אין לב' אלא מה ששייר הראשון כשמכר הראשון לאיש זר אז אין לב' אלא מה ששייר הראשון וא"כ דין המפרשים מנין לו ואפשר לומר דסתם אחריך משמע לאיש זר וא"כ ממילא משמע דוקא לאיש זר אבל לא לעצמו או ליורשיו ויש לנו לומר כן כדי למעט המחלוקת וכו' ע"כ. והנה מ"ש בתחילת דבריו מ"ש שנראה שהרמב"ם לא מפליג כשאמר אחריך לפלוני וכו' מילת לא נראה לענ"ד שט"ס הוא וצ"ל שהרמב"ם מפליג בין אחריך לפלוני לאחריך לבני או לעצמי דבהא לעולם המקבל הראשון אינו יכול למכור ואם מכר או נתן הנותן יכול לטרוף או המקבל הב' ומ"ש המוכר הראשון נראה פשוט שהוא ט"ס ובזה ישר הולך כל הלשון של הרב ז"ל והוצרכתי ליכנס בדוחק זה לפי שראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' רמ"ח שהקשה עליו ולבסוף לא יצא ידי חובתו כי אם בעשות ט"ס ולפי מ"ש בעניותינו נראה דאתי שפיר הכל. אפס כי ע"ז דברי הרב המגיד עומדים נגד זה שכתב ואין דינם עולה לדעת רבינו וכו' ואם כמ"ש לדעת הרב ז"ל תימה הוא שלא זכר להרה"מ שהוא היפך דעתו וצריך לי עיון.
סוף הספר