אור ברסלב

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים

פרק ט · הלכה כג

הלכה כב

אבל אם היו מטלטלין ביד המקבל מתוך שיכול לומר שלי הן ישבע וכו'. כתב הרב המגיד וז"ל ודין המטלטלין פשוט הוא ונראה דאפי' ליכא למימר מיגו כיון שיש עדים שמחמת מתנה זו באו לידו חזר להיות מוציא מחבירו ועליו הראיה אחר שהמטלטלין ביד המקבל וזה החלוק צ"ע עכ"ל.
וראיתי להש"ך בסי' רנ"א סק"ו שהקשה עליו וז"ל ולענ"ד אין כאן צ"ע וכ"כ בכ"מ שם שהדבר פשוט כהרמב"ם וכן דעת הטור והר"ב כאן דהא כי היכי דבעלמא אם יש עדים וראה אין יכול לומר נתתו לי במתנה ה"ה הכא כיון דאין העדים יודעים אם קנה במתנה וקי"ל דמתנת שכיב מרע אינו קונה אלא לאחר מיתה א"כ אם היה שכיב מרע מתנת שכיב מרע הרי היא מעולם לא יצאת מרשותו דנותן וא"כ זה המקבל צריך לברר שיצאת מרשותו דאל"כ בעלמא נימא נמי יהא נאמן שלקח או נתן במתנה אלא ודאי כיון (דליכא) [דאיכא] עדים וראה ברשותא דקמא קאי וה"ה הכא וזה ברור יעו"ש ולענ"ד אחרי המחילה רבה מכבוד רבנותו דמיון זה שדימה הרב לבעלמא דכי היכי דאיכא עדים וראה לא מצי למימר במתנה נתנו לי לא זכיתי להבינו דמשמע דאי איכא עדים וראה ולא ידעו העדים אי במתנה יהבא או בפקדון דלא מצי נפקד לומר במתנה נתנו לי ומשו"ה קא מקשי הרב ז"ל דה"ה הכא דלא ידעי אי במתנת שכיב מרע או במתנת בריא לא מצי לומר בריא היתה (ואל"כ) [דאל"כ] בעלמא נמי נימא הכי וכו' וזה אחר המחילה ליתא דהא הטור בסי' קל"ג ס"ו פסק ז"ל אבל אם מסרו לו בעדים וגם (ראה) [ראו] אותו עתה בידו אז אינו נאמן ודוקא שהעדים מעידים שנתנו לו בתורת פקדון אבל אם מסרו לו סתם יכול לומר בתורת מכר או מתנה נתנו לי עד כאן הרי להדיא דאם לא ידעי העדים איך מסרו אף דאיכא עדים וראה מצי לומר בתורת מכר או מתנה נתנו לי שלא כדברי הרב ז"ל. ומה מאד תמיהא לי בסיום דבריו שכתב דאל"כ בעלמא נמי נימא הכי יהא נאמן שלקח או נתן במתנה וכו' שמחלק לנו את השוין דהלא באמת כך הדין וכדאמרן משם הטור ופסקו מרן בשו"ע אשר מכח זה הקשה בס' זקן שמואל בסי' רנ"א (להר') [להרה"מ] ז"ל דלמה הצריך עיון דמשם בארה הדין כך.
וברצותי הדברים לפני אחי ורעי הי"ו הם אמרו שכונת הרב ז"ל הוא להקשות דאיכא עדים וראה דבתורת פקדון באו לידו והכונה דה"נ כיון שאין העדים יודעים אם קנה במתנת בריא [או] כמתנת שכיב מרע אינו קונה אלא עד אחר מיתה ואם כדברי הנותן הרי מעולם לא יצאת מרשותו נמצא שהעדים מעידים שהם של נותן דומיא דהתם שמעידים שבאו לידו בתורת פקדון וכי היכי דהתם לא מצי למימר נתנו לי במתנה ה"ה הכא זה הוא כונת הרב ז"ל. ואומר דאף בזה לא נתקררה דעתי חדא דאחר המחילה אין הדמיון עולה יפה דהתם שאני דבעדותן דקא מעידין קא מוקמו נכסי בחזקת המפקיד ואמטו להכי לא מצי נפקד לומר בתורת מכר או מתנה יהבא לי משא"כ הכא דהעדים לא מעידים שבמתנת שכיב מרע באו לידו וא"כ לא דמי להתם (דאפי') [דאפשר] שהוא כדבר המקבל ועוד דאם כדבריו ז"ל דדא ודא חדא היא א"כ מה הפליג התם הטור ז"ל בין ידעי העדים דבתורת פקדון באו לידו ללא ידעי באופן שדברי הרב נפלאו ממני וצ"ע.
ומעתה אמת אגיד שעיקר דברי הרב המגיד ז"ל לא ידענא מה אידון בהו לענין דינא דלפי מ"ש לעיל מן הבא"ר ההיא ממנו נקח דקם דינא כדברי (הר') [הרה"מ] ז"ל ואילו הרב מקור ברוך ז"ל בסי' מ"ח הוכיח מדברי רש"י ז"ל דקדושין דף ע"ט היפך הרה"מ דפי' עלה ברייתא דקתני מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידיהם בלא ראיה וכו' וז"ל הוא מוציא מידיהם אם עמדו והחזיקו בנכסים וא"צ להביא ראיה שהיה שכיב מרע וכו' יעו"ש הרי דאף אם החזיקו מוציאין מידם בלא ראיה ולא אמרינן דנשבע המחזיק שחזר להיות מרי קמא היפך מ"ש הרה"מ ז"ל וגם על מרן כ"מ הקשה דלא הקשה מהכא אלו תוכן דבריו יעו"ש. וכן נראה שהוא דעת התוס' בפ' מי שמת בסוגיין דף קנ"ג ד"ה והן אין מוציאין וכו' שהקשה וז"ל וא"ת פשיטא כיון שהוא מוציא מידיהם בלא ראיה שהן אין מוציאין מידו בלא ראיה וכו' יעו"ש וכן הביא מהרש"א בקדושין דף ע"ט משם התוס' יעו"ש ועיין ברשב"ם ז"ל שפי' וז"ל הוא מוציא מידיהם ונותן עומד בנכסיו וזוכה בהם וכו' באופן דלענין מעשה לא ידענא היכי ליעביד וצריך לי ישוב. והטור בסי' רנ"א כתב משם רשב"ם ז"ל שפסק כרבה דשמעתיה כר' נתן אזלא והרי"ף פסק דלעולם על המקבל להביא ראיה ולזה הסכים א"א הרא"ש וכתב בבדק הבית וז"ל ומ"ש לזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל אינו מוכרח אדרבא משמע מדבריו שפסק כרבה וכו' יעו"ש ולענ"ד לא זכיתי להבין איך משמע דפסק כרבה שהרי שם כתב הרא"ש וז"ל ופסק רשב"ם כרבה והרי"ף פסק דלא כרבה כמו שאפרש וכו' (וא"ת) בסוף דבריו הילכך ליתא לדרבה דאמר הרי מת והרי קברו מוכיח עליו דשמעתיה כר' נתן אזלא ולית הלכתא וכו' הילכך נראה דרבה חזר בו מההיא דלעיל דסבר כר' נתן וכו' יעו"ש הרי נראה להדיא כדברי הטור וכעת לא זכיתי להבינו וצ"ע כיון שכתב הרא"ש שרבה חזר ממאי דסבר כר"נ ועתה ס"ל כחכמים דאמרי המוציא מחבירו עליו הראיה נמצא שפסק כהרי"ף ז"ל ולא מטעמיה וכן כתב הטור שם ברמזים ודוק.

תוכן העניינים

מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה