מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים
פרק ח · הלכה כא
שכיב מרע שכתב כל נכסיו וכו'. כתב הטור בסי' ר"נ סי"ז וז"ל אם הפסיק בין אחד לחבירו וכו' והאחרון הוי מתנת שכיב מרע בכוליה אם מת קנה אפי' בלא קנין יעו"ש והקשה עליו בס' זקן שמואל וז"ל ויש להקשות שא"כ אף האחרון לא יקנה דכיון דהראשונים לא קנו הו"ל האי אחרון מתנת שכיב מרע במקצת ובעי קנין ושמא רצה לשחוק וכמ"ש הרבינו יעקב בעל הטורים באה"ע סי' קמ"א שאם היה שכיב מרע ואמר שיכתבו גט לאשתו אין כותבין ונותנין ושמא י"ל כמ"ש הנמוק"י וז"ל ואע"ג דהשתא יעו"ש אף אנן נמי בתר דעתו אזלינן עכ"ל.
ואחרי המחילה רבה לא זכיתי להבין את דבריו דהראיה שהביא מהר"י בעל הטורים ז"ל שבסי' קמ"א אדרבא משם נראה להיפך שכתב שם וז"ל בעל שעשה שליח להולכה צריך שיאמר לו תן גט זה לאשתי וכו' בד"א בבריא אבל בחולה וכו' אע"פ שלא אמר אלא כתבו כותבין ונותנין שדעתו לומר תנו אלא שהוא בהול מחמת חולי יעו"ש וצ"ע. גם הראיה שהביא מהנמוק"י ז"ל לא דמי דהתם הוא בשכיב מרע שנתן כל נכסיו וחזר במקצתם ופירש שאינו חוזר אלא במקצתם ונמצא שמה שהקנה הא' הוא מחמת אותה מתנה שהיה בכל משא"כ הכא במתנה האחרון כיון שלא קנה הראשון נמצא שמה שנתן לזה האחרון חשיב כאילו לא נתן ומ"מ החלוק נראה שהוא אמת ודוק.