מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים
פרק ה · הלכה ט
היו שני שטרות וכו' ואם לא הוסיף ביטל השטר שני את הראשון וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל שפסק כרפרם וכ"כ הר"ן ז"ל בפ' נערה ושהרמב"ן פסק כרב אחא וכתב קודם לכן וז"ל ומיהו רב אחא ודאי לא פליג אטעמא דרפרם דהא בשניהם במתנה דאמרינן ביטל שני את הראשון ליתיה לטעמא דאחולי אחליה לשיעבודא דהא התם ליכא אחריות ובגוף הקרקע לא שייכא מחילה דאפי' החזיר לו את השטר קי"ל דלא חזרה מתנתו כדאיתא בגט פשוט הלכך התם על כרחך טעמא דביטל שני את הראשון משום דאודויי אודי ליה אלא דר"א סבר דכל היכא דאפשר לומר דאחוליה אחליה טפי עדיף מלאורועי סהדי ורפרם סבר לעולם אמרינן אודויי אודי ליה וכו' עיי"ש.
וראיתי להרב מהר"א ששון ז"ל סי' ק"ה שהביא הך דהר"ן ועלה ונסתפק לדעת הרמב"ן ז"ל אי ס"ל כהר"ן במ"ש אח"כ דאיכא בינייהו ג"כ כגון שכתב לו בשטר שני חצי שדה דלמ"ד אחוליה אחליה יש לו כל השדה מחמת שטר ראשון יעו"ש. ואחרי נשיקת ידי ורגלי קדשו אין כאן ספק כלל דהא לפי מ"ש הוא ז"ל שדין זה שכתב הר"ן ז"ל נמשך ומתחייב מתוך פירוש שפירש בדברי רב אחא דודאי לא פליג אטעמא דרפרם וכו' ומתוך פירוש זה נתחייב להר"ן דלמ"ד אחולי אם כתב בשטר השני חצי שדה יש לו כל השדה מחמת שטר ראשון לפי דס"ל דבגוף הקרקע לא שייכא מחילה יעו"ש א"כ גם הרמב"ן הכי ס"ל שהרי כתב הריב"ש סי' תע"ח משם הרמב"ן שכתב ג"כ דלא פליג ר"א בטעם רפרם וכדברי הר"ן ז"ל וכן ראיתי להדיא בשטמ"ק לכתובות דף מ"ד שכתב כן משם הרמב"ן ז"ל ככל דברי הר"ן ז"ל ומיהו קצת קשה עליה דהריב"ש ז"ל למה לא הביא ג"כ להר"ן ז"ל מאחר דכל יומא שמעתתיה בפומיה. ומרן החבי"ב ז"ל סי' ר"מ הגהת ב"י אות ט' כתב וז"ל אמר המאסף מכל זה נראה דס"ל להרמב"ם והרמ"ה והרא"ש והר"ן דרפרם ורב אחא פליגי והריב"ש ז"ל בסי' תע"ח כתב דהא ר"א לא פליג עליה דרפרם אלא לומר [דהיכא] דאיכא למימר אחוליה אחליה וכו' יעו"ש ולפי מה שנתבאר לעיל דהר"ן והריב"ש ז"ל כחדא אזלין הדבר תמוה איך כתב דלהר"ן ג"כ רפרם ור"א פליגי שלא כדעת הריב"ש משם הרמב"ן ז"ל ומה גם דאיהו ז"ל הביא תשובת מהר"א ששון ז"ל ושם הובאו ג"כ דברי הר"ן ז"ל ועוד דהוא ז"ל כתב לעיל אות א' וז"ל אבל בפירוש ראשון מפרשים התוס' כפירוש הר"ן והריב"ש ז"ל וכו' אם לא שנאמר דט"ס הוא וצ"ל והר"ן והריב"ש כתבו וכו' ודוק.