מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי שלמה חכים
פרק א · הלכה ו
גר שמת וכו' ואין בעל המצר יכול לסלקו בדמים וכו'. נראה דדעת רבינו ז"ל הוא דהזוכה מן ההפקר אין בעל המצר מסלקו אפי' נותן דמי שיווי של הקרקע ומכאן קשה להסמ"ע בסי' קע"ה ס"ק ק"ז שכתב דהזוכה מן ההפקר שאין המצרן יכול לסלקו שהוא בלא דמים אבל בנתינת דמי שיווי של קרקע דיכול דלא יהא אלא לוקח דאמר ליה קבל דמך ולך קח במקום אחר ודוקא בנותן מתנה לית ליה דינא דבר מצרא מטעם שנתבאר לעיל ואותו הטעם לא שייך הכא ומיהו אינו מוכרח כל כך די"ל וכו' יעו"ש שהניחו בספק ואילו מדברי רבינו נראה דלא מצי לסלקו אפי' בזוזי דמה לי זוכה מן ההפקר ומה לי מחזיק בנכסי הגר אידי ואידי הפקר נינהו וכן ראיתי להרב בצלאל במציעא דף ק"ח מהש"ס שהביא משם הרמ"ך בההיא דמאן דזכי ביני אחי שכתב וז"ל והאי פירוש דחיק הוא דאפי' בדמי שוויה לית לן לסלוקי דלא גרע זוכה מן ההפקר ממקבל מתנה ומה לי זכה לו נותן מתנה ומה לי זיכו לו שמים אין לך מתנה גדולה מזאת ולית בה משום ועשית הישר והטוב כלל וכו' יעו"ש כנראה שהוא כדעת רבינו כמ"ש ואפשר דמשו"ה לא פסק רבינו בהל' שכנים דהזוכה מן ההפקר אין בעל החצר יכול לסלקו ושו"ר להרב מל"מ בפי"ב מהל' שכנים שהקשה להסמ"ע מהא דפסק רבינו וכמ"ש ועיין עוד בהרב בצלאל שם שהביא תשובת הרי"ף דסובר דהזוכה מן ההפקר מסלקו המצרן בלא דמים וזה שלא כדברי רבינו ושלא כדברי הסמ"ע יעו"ש והטור בסי' רע"ה ס"ב כתב וז"ל ואין בעל המצר יכול לסלקו שהפקר אין בו משום דינא דבר מצרן עכ"ל והוא כלשון רבינו כמ"ש הרב ב"י ומכאן קשה ג"כ להסמ"ע ז"ל.
(א"ה ס"ט עיין בפרישה סי' רע"ה דנראה דלא הוה גריס בדברי רבינו תיבת בדמים מדהוצרך ללמוד מדברי רבינו שסיים שזו כמתנה היא וכתב ונראה פשוט דאף אם בעל המצר רוצה ליתן לו דמי השדה שזכה מהגר אפ"ה אין בידו כח לסלקו וכו' מכל מקום מדמדמהו למתנה אין לחלק בינייהו יעו"ש. וא"כ ממילא נחה שקטה קושית עטרת ראשי מורי זקני הרב המחבר זיע"א והיא קושיית הרב מל"מ וכנ"ל אלא אי קשיא הא קשיא ממ"ש בפרישה סי' קע"ה וז"ל אינו יכול לסלקו פי' מסתמא אינו רוצה ליתן לו דמי שיוויו של קרקע לכן אמר שאינו יכול לסלקו אבל בדמי שווייה יכול לסלקו שהרי יכול לקנות אחרת ולא עדיף מלוקח ופשוט הוא וכו' יעו"ש הרי דפשיטא ליה להרב ז"ל דבדמים מיהא יכול לסלקו היפך ממ"ש בסי' ער"ה ויש ליישב ועיין להרב בצלאל למציעא דף ק"ח מהש"ס ד"ה האי מאן דמחזיק ביני אחי או ביני שותפי שכתב או מנכסי הגר וכו' יעו"ש ודוק).