מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי שלמה חכים
פרק ה · הלכה ג
נתיאשו הבעלים מן הגניבה וכו' או אינו נותן כלל וכו'. כתב מרן ב"י ז"ל בסי' שנ"ג, וז"ל הרשב"א בפ' הגוזל בתרא גבי נטלו מוכסים חמורו [וכו'], שהראב"ד כתב דאע"ג דיאוש ושינוי רשות קני, דמים מיהא בעי לאהדורי משום דבאיסורא אתא לידיה, דיאוש כדי לא קני, ואע"פ שכתב הרב שזה עיקר, עדיין צריכה תלמוד דיאוש ושינוי רשות בכולי תלמודא משמע דקני קנין הגוף, דאי לא, הא דא"ל רב הונא להני אוונכרי וכו'. ועיין בס' שמות בארץ בפ' לולב הגזול מה שהקשה להרשב"א דמאי קושיא דאם היה אומר הראב"ד דאם הנגזל נותן הדמים מחזיר החפץ לבעלים אז היה שייך הקושיא וכו' יעו"ש.
וראיתי בס' הלכה למשה בפירקין שכתב וז"ל ואני אומר דאין ספק דט"ס הוא מ"ש בתחילה דמים מיהא בעי לאהדורי וצ"ל בדמים מיהא בעי לאהדורי כמ"ש בסוף ושייך קושיא שפיר וכ"כ הרשב"א בשם הראב"ד בתשובה הנ"ל וכן הגיה בס' דורש משפט ותפארת שמואל ע"כ. ודבר ה' בפיהו אמת שכן ראיתי בפירוש להרשב"א ז"ל שהביא הרב בצלאל [בשטמ"ק] בפ' הגוזל דף קע"ט ע"ד וז"ל והראב"ד פי' דכי קתני במתני' הרי אלו שלו דלא מפקי מיניה בעלים בלא כלום קאמר משום דקני ליה ביאוש ושינוי רשות אבל בדמים מיהא בעי ליה לאהדורי משום דבאיסורא אתא לידיה דיאוש כדי לא קני וכן הדין לכל גניבה וגזלה הנמכרת והיינו דקאמר בברייתא ומחזיר לבעלים הראשונים כאילו אמר הרי אלו שלו אבל מחזיר הוא לבעלים וכו', וע"ז מקשה הרשב"א וכו' יעו"ש. ואפשר ג"כ דאף מ"ש הטור סי' שנ"ז על דברי הראב"ד וז"ל שגם הוא סובר שאין יאוש ושינוי קונה אלא לענין שא"צ להחזיר הגניבה אלא הדמים אבל לדעת ר"י וכו' דהכונה היא על דרך זה וט"ס נפל וצ"ל בדמים וכן בסי' שס"ח יעו"ש, אשר בזה מתישב קושית מרן ב"י ז"ל בסי' שנ"ז ונכנס לישב בדוחק כמו שיראה הרואה, ולפי האמור לא קשיא וק"ל.