מלאכת שלמה על משנה יבמות· רבי שלמה עדני
פרק טז · משנה ד
נפל למים וכו' ביד בהלכות גירושין פי"ג סי' ט"ז:
מעשה באחד שנפל לבור וכו' גמ' תניא א"ל לר"מ אין מזכירין מעשה ניסים אפי' אינו מת מחמת המים היה לי למות מחמת דבר אחר שאותו הבור היה של שיש ומחליקין ואינו יכול לישון מעומד ור"מ סבר אפשר להתחזק מעט ע"י שן סלע שמצא בים ולישן:
ושהו כדי שתצא נפשם כך היה נ"ל שצ"ל אמנם כתב ה"ר יהוסף ז"ל נפשו בוי"ו. מצאתי:
בעסיא ס"א באסיא באל"ף:
ששלשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו ואמרו חכמים מן הארכובא ומעלה תנשא כתוב בנמוקי יוסף הא דאמרי' תנשא משום דכיון ששלשלוהו הם ברגלו הא ודאי רגלו היא אבל אדם שנפל לים והשליכו מצודה והעלו רגל אחת מן הארכובה ולמעלה אין מעידין עליו אא"כ יש להם בו סימן מובהק שאני אומר רגל אחר הוא כדמוכח וכו' ע"ש. וכתב שם מגיד משנה בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל שלא התירוה להנשא אלא לאחר י"ב חדש גם לפי שידוע שטריפה אינה חיה י"ב חדש וכן אמרו בירוש' ר' חגאי בעא קומי ר' יוסא לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טרפה א"ל אף אנן סברין כן ע"כ: