מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס
תדיר קודם
א
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ברכות ר"פ אלו דברים ובפ' ע"פ ועיקר למודו בזבחים מהך קרא דמלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד:
ב
נ"ר דתדיר דרבנן קודם לאינו תדיר דאורייתא וראייתי מהך דר"פ אלו דברים בברכות דקאמרי ב"ה ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והכי ברכת היין דרבנן דכל ברכת הנהנין לפני' דרבנן וקידוש היום מדאוריי' ואעפ"כ תדיר דרבנן קודם וראיתי בתשו' נ"ב חלק או"ח שאלה מ"א דצדד לומר דתדיר דרבנן אינו קודם לשאינו תדיר דאורייתא ולענ"ד אישתמיט מיניה הך ראיה מגמרא הנ"ל. איברא דקשיא לי אב"ש מ"ט לא קאמרי הך טעמא דמקדמי קידוש לברכת היין משום דקידוש דאורייתא וברכת היין דרבנן וי"ל לפי דעת המג"א סי' רע"א ס"ק א' דבקדוש שאומר בתפלה סגי מדאורייתא א"כ שוב הוי קידוש היום דרבנן ולפ"ז אין ראיה דתדיר דרבנן קודם לשאינו תדיר דאורייתא ועדיין צ"ע ועיין בפנ"י ר"פ אלו דברים מ"ש בזה:
ג
תדיר עדיף מפרסומי ניסא להקדים אבל היכא דא"א למעבד שניהם פרסומי ניסא עדיף שבת כ"ג ב' ובתוס' ד"ה הדר פשטה יע"ש ועיין ברא"ש ובא"ח סימן תרפ"ד ועיין במג"א שם ס"ק ב' שתמה על תוס' סוכה נ"ד ב' שכ' בלא רב ספרא יכול להקשות ואמאי לא תירצו דבלא רב ספרא ה"א דוחה לגמרי ול"א תדיר קודם די"ל פרסומי ניסא עדיף והפ"מ תמה דבר"ח מאי פרסומא ניסא יש כאן ויש ליישב ואין כאן מקומו:
ד
רב ס"ל חובת היום עדיף מתדיר ולכך ס"ל סוכה ואח"כ זמן סוכה נ"ז וכוותיה פסקינן:
ה
רבה בב"ח ס"ל תדיר עדיף מחובת היום שם:
ו
בגמרא שם בעי למימר דב"ש וב"ה בהא פליגי דב"ש ס"ל חובת היום עדיף מתדיר וע"כ ס"ל מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה ס"ל תדיר עדיף ודחי לה שם רב לטעמיה ורבב"ח לטעמיה יע"ש:
ז
תדיר ושאינו תדיר היכא דא"א לעשות שניהם נ"ל ג"כ דתדיר קודם וראיה מירושלמי הביאו הרא"ש בפ"ד דברכות סימן ח' וכן המרדכי בפ"ג שם תפלת המנחה קודם למוסף הוי בעין למימר בשאין שהות להתפלל שתיהם ואסיק אפי' ביש שהות מלשון אפי' מבואר דבאין שהות ג"כ מתפלל של מנחה ולא של מוסף וע"כ מטעם דתדיר עדיף וקשה על הירושלמי דהיאך בעי למימר דלדחות דתדיר דוחה לשאינו תדיר ולהקדים לא ביש שהות הא עיקר תדיר מקרא ילפינן לענין להקדים וי"ל דס"ד כר"י דזו מצוה עוברת דאין זמנה אלא עד ז' ואפילו לרבנן כיון שנקרא פושע ה"א דקודם ז' יתפלל מוסף תחילה שלא יקרא פושע כך הוי ס"ד דירושלמי ואסיק אפילו ביש שהות לא חיישי' לזה לשיקרא פושע ובזה נתיישבה קושיית פנ"י בפרק ת"ה שם דלמה הוצרך ר"י למימר הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף ה"ל למימר הלכה כרבנן דמוספין כל היום וממילא דמנחה קודם דאף ר"י לא פליג אלא מטעם שזה עובר דלשיטתיה אזיל דס"ל דמוספין עד ז' ולפמ"ש א"ש דר"י לשיטתיה דאמר שם דף כ"ח ארבנן דס"ל כל היום ונקרא פושע אם איחרה אחר ז' וא"כ ה"א בסוף ז' דאין שהות להתפלל שתיהם בסוף ז' ה"א דמוסף קודם אף לרבנן שלא יקרא פושע עלי' לכך הוצרך למימר הלכה מתפלל של מנחה הלכה מכלל דפליגי ומחלקותן הא באין שהות להתפלל שתיהן בשעה ז' דר"י ס"ל שזו עוברת וקמ"ל דאף בכה"ג הלכה כרבנן דמתפלל של מנחה. היוצא לנו מזה דבאין שהות לכ"ע תדיר קודם ונפלאתי על המ"א בסימן רפ"ו ס"ק ג' שכ' דבאין שהות יתפלל מוסף קודם מטעם דמנחה יש לה תשלומין דהוא נגד הירושלמי שוב מצאתי בספר דגול מרבבה מהגאון מהרי"ח מפראג שעמד עליו בזה וטעם הירושלמי כיון דתדיר דוחה שאינו תדיר מן הדין א"כ כשאינו מתפלל מנחה הוי כמזיד ודעת המג"א כיון שעושה יזה מחמת שאין לו פנאי שצריך להתפלל מוסף הוי כמו שביטל תפלה מחמת הפסד ממון שכתב בתה"ד ופסק כמותו בש"ע סי' ק"ח דיש לו תשלומין ועוד דמעיקר הדין יש להקדים מוסף שזו עוברת וזו אינה עוברת דיש לה תשלומין וירושלמי ס"ל דזה חשוב עוברת כיון שעובר עיקר זמן תפלה ועוד י"ל דהירושלמי ס"ל דגם למוסף יש תשלומין דלא כדעת התוס' עי"ל דמר א"ח ומר א"ח ולא פליגי דהיכא שביום המחרת אינו ר"ח ויו"ט או במוסף שבת א"כ גם מנחה חשוב עוברת דהנה בלילה יתפלל תפלת חול ולא יזכיר מעין המאורע א"כ הזכרה זי חשוב עוברת והיכא דגם ביום השני הוא יו"ט או ר"ח א"כ מנחה ל"ח עוברת ודוק:
ח
היכא דעבר והקדים שאינו תדיר לתדיר נ"ל שיצא וראיה ממ"ש הרשב"א וכ"פ בש"ע סי' רפ"ו דאם הקדים מוסף למנחה יצא אף דמנחה תדיר ואין להקשות ממ"ש הרי"ף ר"פ תה"ש דאי אבדיל בשני' גלי דעתיה דשני' חובת שעתיה ובעי מהדר לצלויי כדי שיהיה חובת שעתיה ברישא ולכאורה חובת שעתיה ברישא היינו מטעם תדיר וי"ל דלא, דמי דאינו תדיר עכ"פ הוא חובת שעתיה ג"כ רק שזה תדיר וזה אינו תדיר אבל כאן תפלת תשלומין אינה חובת שעתיה כלל וע' בט"ז סי' ק"ח ודוק:
ט
ר"י דס"ל הלכה כסתם משנה ע"כ דס"ל דתדיר עדיף מחובת היום דהא במשנה קאמר הילך מצה הילך חמץ דמצה דתדיר קודם וי"ל כמ"ש התוס' בסוכה דף נ"ו א' ד"ה והלכתא דס"ל דגם מצה היא חובת היום יע"ש אבל בעלמא ס"ל חובת היום עדיף מתדיר ובזה נתיישב מ"ש בפרק ת"ה דף כ"ח אר"י הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף ר"ז כי הוי חליש מגרסי' כו' א"ל הכי אר"י הלכה מתפלל של מנחה כו' א"ל ר"י אמרה תני מיניה מ' זימנין א"ל חדא הוא לך או חדת הוא לי א"ל חדת הוא לי משום דמספקא לי בריב"ל ויל"ד מאי חידוש הי' בעיניו דר"י אמרה עד דתני מיניה ארבעים זימנין ואמר חדת הוא לי ובאמת לפמש"ל אות ז' י"ל דתמה על ר"י דוקא דר"י ס"ל אם איחרה למוסף אחר שבע נקרא פושע ולדידיה י"ל היכא דעומד בחצי שבע יתפלל מוסף תחילה שלא יקרא פושע עלי' וע"כ תמה ר"י אמרה אך לדרכנו יתיישב בדרך אחר דהנה שילהי מס' סוכה אמרי' דפליגי רב ורבב"ח דרב ס"ל חובת היום עדיף מתדיר ולכך סוכה ואח"כ זמן וצריך להבין מדוע לא חשוב זמן חובת היום שהרי הזמן גורם אותו לברך שהחיינו וצ"ל הואיל ואינו מצוה מיוחדת לחובת היום כמו סוכה שהיום גורם והוא חוב עכשיו משא"כ זמן אינו חובת היום רק ברכת הודאה לאדם שהגיעהו השם לזמן הזה ולפי זה י"ל בתפלה ג"כ אם נאמר תפלה כנגד תמידין תקנום היא חובה ליום שהיום חייב בב' תמידין אבל אי אבות תקנוהו אינו חובת היום רק חובת האדם שהאדם חייב להודות ולהתפלל ג"פ ביום ודמי לזמן ולפ"ז שפיר קאמר ר"ז חדת היא לי דמספקא לי בריב"ל שתמה ע"ז דר"י אמרה דהא הטעם דמקדמינן מנחה למוסף משום דתדיר והנה מוסף ודאי הוא חובת היום שהוא נגד מוספי אבל תפלות אי אבות תקנום אינם חובת היום ור"י דקאמר ר"פ ת"ה טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ודאי דס"ל תפלות אינם כנגד תמידין דתמידין עבר יומו בטל קרבנו כדאיתא התם וע"כ דס"ל אבות תקנום ע"ז תמה ר"י אמרה דהוא חדוש דאפי' מוסף שהוא חובת היום ומנחה אינה חובת היום תדיר עדיף מחובת היום וע"כ אמר דמספקא לי בריב"ל ר"ל דריב"ל לשיטתיה דס"ל תפלות כנגד תמידין תקנום וא"כ גם מנחה יקרא חובת היום אבל אי ר"י אמרה נשמע חידוש דתדיר עדיף מחובת היום ובזה מיושבת ג"כ קושית פנ"י דלעיל למה לו לר"י לומר מתפלל מנחה קודם לימא הלכה כרבנן ולפמ"ש הוצרך לומר דיתפלל מנחה דאל"ה הוא חובת היום עדיף מתדיר וע' מ"ש בערך ש"ץ אי מוציא רבים י"ח וכתבתי דר"י ס"ל כנגד תמידין תקנום וא"כ אין ראיה מכאן דר"י ס"ל תדיר עדיף מחובת היום ודוק:
י
ר"נ בר ר"ח ס"ל תדיר עדיף מחובת היום סוכה דף נ"ו א':
יא
רב ששת בריה דרב אידי ס"ל חובת היום עדיף מתדיר שם והכי נקטינן: