אור ברסלב

מלא הרועים חלק א· רבי יעקב צבי יולס

קדישה

קונמות אי יש בהן משום מעילה

א

דעת הרמב"ם פרק א' מה"א ד"ד כל הבועל אשה בלא קדושין עובר משום לא תהיה קדישה אף שמיחדה לעצמו:

ב

הראב"ד חולק שם וס"ל דאין קדישה אלא המפקרת לכל משא"כ מיוחדת לאחד זו פלגש שהיא בלא קדושין והנה הרב המגיד הביא ראיה לדברי הרמב"ם מהא דאמר ר"א פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה משמע דאיכא איסור לאו דאי ליכא איסור למה תהי' זונה נ"ל לענ"ד דאין ראיה דהנה זה תלוי אי פלגשים בקדושין דאי פלגשים בקדושין בלא כתובה כדעת רש"י בפ' חיי שרה והזכרנו בערך פלגש אות ב' אפשר לומר כדעת הרמב"ם דקדישה אסורה אף במיוחדת לאדם אחד וכן כ' הרב המגיד ליישב דברי הרמב"ם אך כבר כתבנו בערך פלגש אות ג' דזהו דוקא אי כתובה דאורייתא אבל למ"ד כתובה דרבנן א"א לומר כן דא"כ מה"ת מאי איכא בין נשים לפלגשים והנה ר"א לשיטתיה דס"ל האומר פתח פתוח נאמן לאסרה עליו אבל לא להפסידה כתובתה (אך ביבמות ס"א נראה דהך ר"א הוא תנא אך כ"כ בערך כתובה דגם ר"א התנא ס"ל כתובה דאורייתא ע"ש אות ט"ו) וכ"כ בע' כתובה אות י' דס"ל כתובה דאורייתא וא"כ שפיר י"ל דפלגשים בקדושין בלא כתובה אבל בלא קדושין עובר משום לא תהיה קדישה אבל הרמב"ם דס"ל פ"י מה"א דכתובה דרבנן א"א לומר כן וע"כ דפלגש בלא קדושין כדעת הראב"ד ונמצא אין ראיות ה"ה מר"א ראיה לדידן רק לדעת ר"ת ור"י דפסקו כתובה דאורייתא:

ג

ר"מ ורשב"ג ור"א ורע אשי דס"ל כתובה דאורייתא כמ"ש בערך כתובה י"ל דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם קדושין עובר משום לא תהיה קדישה והוא מבואר ממה שכתבתי באות הקדום:

ד

ר"ת ור"י ורש"י דס"ל פלגשים בקדושין יש לומר דס"ל כדעת הרמב"ם ודוק דלדידהו ל"ק ק' הראב"ד ור"ת ור"י ס"ל כתובה דאורייתא:

ה

רב ס"ל בועל שלא לשם קדושין הוי קדישה וראייתי מהא דאיפלגי רב ושמואל בכתובות ע"ג בקידשה על תנאי וכנסה סתם דרב ס"ל אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ושמואל ס"ל אדם עושה בעילתו בעילת זנות נ"ל דכל חד לשיטתיה אזיל דכבר כתבתי בערך כתובה אות ד' דשמואל ס"ל כתובה דרבנן ושם אות י"ג העליתי דרב ס"ל כתובה דאורייתא והנה ה"ה הכריח סברת הרמב"ם דהוי קדישה בביאה שלא לשם קדושין מהא דאמרו רז"ל חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואי הוי מדרבנן ומדאורייתא לא היה איסור לא היה סומכין על החזקה זו ש"מ דהוא איסור מדאורייתא ולפ"ז דרב לשיטתיה דס"ל כתובה דאו' וא"כ פלגש בקדושין בלא כתובה אבל בלא קדושין הוי קדישה ולכך שפיר אמר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל שמואל לשיטתיה וס"ל כתובה דרבנן וא"כ ע"כ פלגש בלא קדושין ובועל שלא לשם קדושין לא עבר על לאו דקדישה ול"ש חזקה באיסור דרבנן כס' ה"ה ודוק ובזה ק' לי אמאי דמקשה שם בכתובות דף ע"ג ע"א על שמואל מתניתין דכנסה סתם וכ' התוס' שם ד"ה תיובתא דשמואל ואע"ג דכר' ישמעאל רבי' ס"ל מ"מ לא היה לו להניח סתמא דמתניתין משום ר' ישמעאל ולפמ"ש אדרבא סתמא דמתניתין לא מכרעא דסתם מתניתין ר"מ ור"מ ס"ל כתובה דאורייתא כמ"ש בערך כתובה ולכך שייך לדידיה א"א עושה בעילתו ב"ז דאיסור קדישה יש כאן אבל שמואל ס"ל כתובה דרבנן כי כמה תנאים ס"ל הכי ולדידיה לא שייך א"א עבב"ז כמו שביארנו ודוק:

תוכן העניינים

מלא הרועים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה